אודות ארכיון המדינה

בארכיון המדינה תמצאו את מסמכי המדינה: דיונים של מקבלי החלטות, פועלם של עובדי המדינה, טפסי הממשק בין האזרחים למשרדי הממשלה; תצלומי אירועים, סרטי חדשות מלפני היות הטלוויזיה, מפות של ארץ-ישראל המתפתחת ומשתנה על-פני מאה וחמישים שנה. מרשמי אוכלוסין. דיווחים סודיים. מכתבי אזרחים. חומרים כלכליים, משפטיים, גיאוגרפיים, דמוגרפיים ומנהליים. תוכניות חינוך, תוכניות בינוי, תוכניות שיכון. ועוד ועוד ועוד.

עובדי הארכיון עוסקים מאז הקמת המדינה בזיהוי התיעוד שבמוסדות המדינה ובהבאתו לארכיון, בסידורו, בשימורו ובהעמדתו לציבור. ואולם רוב עצום של התיעוד מעולם לא נפתח.

בשנים האחרונות החליטה ממשלת ישראל שעל הארכיון להתאים עצמו לעולם שבו התיעוד דיגיטלי, והציבור רגיל לצרוך מידע באפיקים דיגיטליים וחברתיים. מאחר ויש בארכיון מאות מיליוני עמודים, והמספר גדל בהתמדה, זוהי משימה שתארך שנים. אתר אינטרנט זה הוא תחילתה של דרך ארוכה. ככל שתרבו להשתמש בו, וגם לספר לנו, כך נוכל לשפר את השירות.

אורך הסרטון 9:19

חדשות


26 מרץ

רשימת תיקים חדשים מעודכנת ל-26-3-17

תיקים חדשים באתר1אתר ארכיון המדינה מכיל מליוני עמודים ומאות אלפי תיקים.

על מנת שתוכלו להישאר מעודכנים ריכזנו עבורכם את התיקים שנחשפו לאחרונה.

לרשימה המלאהNew Files-26-3-2017

 

 

שימו לב גם לתיקים:

לשכת היועץ המשפטי – תחבורה ותנועה באזורים המשוחררים  

סקרים – מכון למחקר חברתי שימושי.  

מפקד אוכלוסין בשטחים המוחזקים. כרך ב' 

 

 

Open Accordion

21 מרץ

עשרה מיליון מסמכים באתר ארכיון המדינה

מסמך ה-10 מיליון באתר ארכיון המדינה אוסף הצילומים הייחודי של זולטן קלוגר
גנז המדינה ד"ר יעקב לזוביק: "אנחנו גאים שפתחנו עשרה מיליון עמודים ראשונים ונמשיך לפרסם יותר ויותר מסמכים"


לפני כשנה עבר ארכיון המדינה מהפך והחליף את שירותיו לשירות מקוון, מאז עמלים בארכיון בסריקת המסמכים בזה אחר זה. לשם כך הוקמו בארכיון המדינה תשתיות טכנולוגיות חדשניות והופעלו שיטות עבודה ייעודיות. מידי יום נסרקים למעלה מ- 120,000 עמודים הכוללים מסמכים, תמונות, מפות ואלבומים, מהתקופה העותומנית ועד היום. השבוע הגיע אתר ארכיון המדינה להעלאת המסמך העשרה מיליון.

רק לאחרונה הוצגו יכולות הארכיון והאתר בעת פתיחת חומרים ארכיוניים הקשורים בפרשת היעלמותם של ילדי תימן ואחרים. בין עשרת מיליון העמודים ניתן למצוא התכתבויות של גורמים שונים עם ראשי הממשלות תיקי התאזרחות לפי שמות מסמכים בנושאי חינוך נושאי בריאות, מאות סרטי וידאו, עשרות אלפי תמונות סרוקות ועוד ועוד.

"לאחר הסריקה יש לבצע פעולת בדיקה לפני שניתן לפתוח את החומר בפני הציבור ולכן רק 20% מהחומר שכבר נסרק נמצא גם באתר" מציין ד"ר יעקב לזוביק, גנז המדינה, "ואולם אנחנו פועלים בהתמדה לבדיקה והעלאה של חומרים נוספים, וגאים שפתחנו עשרה מיליון עמודים ראשונים. מי שמבקש לראות חומרים שטרם נבדקו, נפעל על מנת להעלותם בהקדם. רק השנה פתח ארכיון המדינה למעלה מ-20,000 תיקים שהוזמנו ואנחנו נמשיך לפרסם יותר ויותר מסמכים".

את מסמך העשרה מיליון בחר ארכיון המדינה להקדיש לאוסף הצילומים של זולטן קלוגר: כאן

רקע:

זולטן קלוגר נולד בעיר קצ'קמט שבהונגריה, ב-8 בפברואר 1896, למשפחה יהודית מתבוללת. בשנות העשרים לחייו עבר קלוגר לברלין ועבד כצלם עיתונות עבור העיתוןBerliner Illustriete Zeitung, מן הגדולים והחשובים שבעיתוני גרמניה. קלוגר הכיר בברלין את נחמן שיפרין, בעליה של סוכנות הצילום Presse Photo Ltd, שסיפקה צילומי עיתונות לארצות-הברית ולאירופה כולה, והחל לעבוד עבורו.

ב-20 באוקטובר 1933 הגיעו זולטן קלוגר עם נחמן שיפרין לארץ-ישראל, וכבר ב-6 בנובמבר אותה שנה הודיע נחמן שיפרין, על הקמת סוכנות בשם: "Orient Press Photo". סוכנות זו שימשה כסניף של ה- "Presse Photo" הברלינאית, ועסקה בדיווח באמצעות תמונות ובכל הנושאים האקטואליים במזרח הקרוב וכן בתיעוד חיי היומיום, וכל זאת תחת ניהולו של זולטן קלוגר.

קלוגר הביא עימו ארצה מברלין ציוד צילום משובח, שהיו יקרים וקשים להשגה בארץ-ישראל, ובתוך זמן קצר הוא הפך לצלם העיקרי שעבד עבור המוסדות הלאומיים בארץ-ישראל. ל"חברה מזרחית לצילומי עיתונות היה מונופול מעשי (ולא חוזי) על העשייה בתחום במשך תקופה ארוכה.

בשנת1958 עזב קלוגר את ישראל, וניתק כל קשר עם הארץ, הוא נפטר ב-1977.

שני אלמנטים מרכזיים מייחדים את צילומי קלוגר: איכות טכנית גבוהה וסגנון "כמו תיעודי", מבויים. תצלומים אלה, אשר נעשו בשירות המוסדות הלאומיים העבריים, חברות ואישים מן היישוב העברי בארץ-ישראל ואחרים, משקפים באופן רחב ביותר את החיים בארץ-ישראל ביישוב העברי בשנות השלושים והארבעים.

 

Open Accordion

19 מרץ

תיקים חדשים מעודכן ל 19 במרץ 2017

תיקים חדשים באתר

אתר ארכיון המדינה מכיל מליוני עמודים ומאות אלפי תיקים.

על מנת שתוכלו להישאר מעודכנים ריכזנו עבורכם את התיקים שנחשפו לאחרונה.

לרשימה המלאה לחצו כאן

בינהם:

שירותי המודיעין – פעולות הסברה למען ירושלים התכתבות  מזכרים והודעות בעתונות  בענין המאבק נגד בינאום ירושלים. http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b071706803069c9/File/0b071706806aad08

הכשרה ותעסוקה נוער אירגון כללי- התכתבויות ;בנוגע להכשרה מקצועית ותנאי העסקה של ;בני נוער בהכשרה מקצועית. ;בתיק תוכניות לימוד של טרקטוראים בענף החקלאות  בקשות לציוד  פרוטוקולים ודוחות על בעיות האבטלה ותעסוקת הנוער בארץ.  http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b0717068031bdb0/File/0b07170680f9d8ca

שיתוף פעולה עם הטכניון – התיק עוסק בשיתוף הפעולה בין משרד העבודה והמדור ללימודי חוץ של הטכניון. התיק מכיל מסמכים והתכתבויות של המכון הממשלתי להכשרה טכנית  האגף לחינוך מקצועי ;והמכון הטכנולוגי לישראל "הטכניון" לגבי פתיחת בית הספר להנדסאים וטכנאים. בתיק נמצא סיכומי ישיבות  הצעות תקציב  הכנה לבחינות ממשלתיות בניהול חשבונות  ציוד למעבדות לאלקטרוניקה בחיפה  הקמת מבנים לביה"ס  הקמת המרכז להדרכה ולסיווג מקצועי  דוחו"ת מצב על מצב התלמידים  קורסי השתלמות בחיפה ובצפון  דו"ח המגמה למכון חקלאי ועוד. http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b0717068031bdb0/File/0b0717068107e101

 

Open Accordion

השירותים שלנו

  • מחלקת הפקדות

    איתור חומר ארכיוני שמצוי במשרדי הממשלה, במוסדות המדינה, ברשויות מקומיות וברשות גופים פרטיים וראוי להישמר לצמיתות בארכיון המדינה, והבאתו לארכיון. קביעת תקופות שמירה וביעור של רשומות המתייחסות לפעילותם המקצועית והמנהלית של גופים אלה.

  • שירותי מחקר וקהל

    הצגת החומר השמור בארכיון בפני המעיינים: סטודנטים הכותבים עבודה סמינריונית, חוקרים מן האקדמיה המפרסמים מאמר, משרדי ממשלה הנזקקים לרשומות ההיסטוריות שלהם לצורך עבודתם השוטפת, צוותי טלויזיה וקולנוע לצורך הפקת סרטים, הציבור הרחב הנדרש לרשומות המוכיחות את זכויותיו כאזרח, כבעלים של קרקע ועוד.
    יועצי המחקר מסייעים לכל באי הארכיון להשתמש ברשימות ובמאגרי המידע כדי לאתר את המידע המבוקש.

  • רישום המידע הארכיוני

    הקמה, תחזוקה ושיפור מאגר המידע הממוחשב של הארכיון. תיאוד תיקי הארכיון כך שמנוע החיפוש יוכל להביא אל המבקשים את החומרים הרלוונטיים לחיפוש שביצעו.
    טיוב שוטף של המאגר הקיים על-ידי תיקון והגהה של המידע המצוי בו.

  • חשיפת חומרים לציבור

    חשיפת מסמכים ותעודות השמורים בארכיון המדינה על-פי חוק הארכיונים, התקנות בדבר עיון בחומר ארכיוני המופקד בארכיון המדינה, והקריטריונים שאישרה ועדת השרים לעניין רשות העיון בתיעוד ארכיוני מסווג.
    יזום והפעלת תהליכי חשיפה של תיעוד ארכיוני מסווג, מהעולים מבקשות של חוקרים ואנשי מקצוע, ומתן מענה לצרכים אלה בהתאם לחוק, להנחיות ולנהלים.
    מטרת החשיפה היא להגיע לאיזון בין ערכי חופש המחקר וזכות הציבור לדעת, לבין הצורך לשמור על הסודות הביטחוניים של המדינה ויחסי החוץ שלה, ועל צנעת הפרט.

רגולוציה ונהלי עבודה

מסמכי העבודה בארגון מהווים את בסיס המידע העיקרי של מוסדות המדינה. למעשה אלה הם כלי העבודה העיקריים בניהול המידע וקבלת ההחלטות וכמובן תיעוד תהליך קבלת ההחלטות. על כן אין לתאר עבודה מאורגנת ויעילה ללא ניהול מאורגן ויעיל של רשומות ומסמכי המוסד.

בינואר 1955 נחקק בכנסת "חוק הארכיונים". חוק זה מהווה את המסגרת המשפטית, המנהלית והמקצועית לניהול המערכת הארכיונית במדינת ישראל. החוק מעניק לגנז המדינה ובאמצעותו לעובדי ארכיון המדינה, את הסמכות להדריך, להנחות ולפקח על ניהול הארכיונים, הרשומות והמסמכים במוסדות המדינה, ברשויות המקומיות ובתאגידים ממשלתיים.

לאגף בניית האוספים ומחלקת ההפקדות בתוכה, שתי מטרות עיקריות, שנכונות גם עבור מסמכים דיגיטליים וגם עבור מסמכים בנייר:

  1. מיפוי מוסדות המדינה וזיהוי היחידות המייצרות תיעוד בעל חשיבות היסטורית שיש להביאו לארכיון.
  2. הבאת החומר הארכיוני והפקדתו בארכיון.

לצורך מילוי תפקידה מפיקה המחלקה הנחיות ונהלים בתחומים שבאחריותה, כגון: ניהול המסמכים במערכת לניהול מסמכים או בתקיוני נייר, ביעור חומר ארכיוני ניירי או דיגיטאלי, הפקדתו בארכיון המדינה, קביעת תקופת שמירתו על פי חוק, אחזקתו לאורך מחזור חייו ועוד.

 

  • ניהול מידע ניירי

    ארכיון המדינה מסייע למוסדות המדינה לאתר חומר ארכיוני ניירי שאותו ניתן לבער, מייעצת בדבר אחזקת החומר במגנזות פרטיות עד למועד ביעורן ומנחה כיצד לערוך את החומר הארכיוני שיש לו ערך לשמירה לצמיתות, לקראת הפקדתו בארכיון המדינה .

  • ניהול מידע דיגיטלי

    ארכיון המדינה אשר אמון על פי חוק להנחות את עובדי המדינה בתחום ניהול המסמכים ושמירתם, הפיק - סדרת נהלים שמתייחסים לניהול הדיגיטלי שלהם.
    המטרה בנהלים אלו להבטיח שמירה מסודרת של המסמכים הדיגיטליים ויכולת אחזור שלהם.
    הנהלים מתייחסים להתנהלות במערכת לניהול מסמכים, ניהול דואר אלקטרוני והפקדה בארכיון המדינה של העתקי המסמכים הדיגיטליים בעלי החשיבות ההיסטורית.

  • תקופת שמירה וביעור

    בחוק הארכיונים נקבעו במהלך השנים, משנת 1955 ועד היום, תקופות החזקה לחומר ארכיוני- מסמכים ורשומות, המנוהל במוסדות המדינה השונים.
    כאן ניתן למצוא פירוט של סדרות החומר הארכיוני בחלוקה של תקנות ביעור ושל הנחיות שמירה, המובאות לפי מוסדות המדינה לפי היחידות הארגוניות שבתוכו.

בקרו אותנו בארכיון

א.ש. הרטום 14, הר חוצבים, בניין RAD, ירושלים

ממרכז העיר: קווים 71,72
לרדת בתחנת גולדה/הרטום

מתחנה מרכזית: 67,69,68,38
תחנת ירידה מהאוטובוס – הר חוצבים/הרטום
והליכה רגלית כ-8 דקות

מגבעת התחמושת: קו 40 בשעות הבוקר בלבד
הגעה ישירה – תחנת בניין RAD

אולם קריאה
שעות קבלת קהל

שעות פתיחה ויעוץ
ימים א' – ה' 09:00 – 15:00

אולם הקריאה סגור בחגים וערבי
חגים ובחוה"מ סוכות ופסח.
פגרת קיץ חלה מידי שנה בחודש
אוגוסט.

צרו קשר

02-5680-680
מענה טלפוני באולם הקריאה ניתן בין השעות 13:00 – 15:00