100 שנה לנפילתו של לוחם המחתרת אבשלום פיינברג הי"ד

"אלף נשיקות לך, אהובתי,
כך גומרים האוהבים את כל המכתבים שלאהבותיהם הם כותבים. אלף נשיקות לך, אהובתי.
כך מתחיל אני את מכתבי אליך, אהובתי. ומה מאד מתאווה אני לנשקך: אלף נשיקות, אהובתי."

במילים אלו פתח אבשלום פיינברג את מכתבו לאהובתו ועל פיהם חיברה מירית שם אור את השיר המפורסם.

אבשלום פיינברג שהשבוע מלאו 100 שנה לנפילתו (כ"ח בתשרי ה'תר"ן, 23 באוקטובר 1889 – כ"ו בטבת ה'תרע"ז, 20 בינואר 1917), היה מחולל רעיון ניל"י ומייסדה. נהרג בשליחות הארגון, כשניסה לחצות את קו החזית העות'מאני-בריטי במלחמת העולם הראשונה, ולחבור לכוחות הבריטיים בחצי האי סיני לצורך חידוש הקשר המודיעיני בינם לבין ניל"י.

בתחילת 1915 החליטו אבשלום פיינברג, אהרן ואלכסנדר אהרנסון, לנקוט צעדים מעשיים כדי להביא לסיום השלטון העות'מאני בארץ ישראל, על ידי עזרה פעילה לבריטים. בין הפעולות נשלח פיינברג למצרים על מנת לנסות ליצור קשר עם הבריטים, הוא יוצר קשר עם הקצין לנרד וולי ובין השאר מועלית עובדת רצח העם הארמני (1915) פיינברג מעביר לקצין מידע מודיעיני רב ומועיל באשר למצב הצבא העות'מאני בארץ.

בינואר 1917 יצאו אבשלום פיינברג ויוסף לישנסקי מתנועת ניל"י אל כוחות הבריטים באל עריש. באזור רפיח נתקלו בבדווים (או בתורכים). בקרב היריות שהתפתח נפצעו השניים. יוסף לישנסקי נמלט, כנראה בהוראת אבשלום פיינברג שחיפה עליו, ופיינברג נהרג במקום מירי בראשו. הוא נקבר ע"י בדואים משבט אל-רמיילאת.

מאוחר יותר נתפס לישנסקי והוצא להורג בדמשק ב-16 בדצמבר 1917 – לאחר שהספיק לספר על האירוע.

ימים אחדים לאחר מכן כבש הצבא הבריטי את השטח. הבריטים וגם לישנסקי עצמו ניסו לאתר את הקבר – אך לשווא. ב-1931 דיווח המהנדס החיפאי בנימין רן למשפחת פיינברג שעלה בידיו למצוא את הקבר מדרום לרפיח וכי עליו צומח עץ תמר – אך דבר לא נעשה בעקבות מסירת מידע זה.

ב-1966, בעקבות כתבה שהתפרסמה החל קצין המשטרה פקד שלמה בן-אלקנה (1993-1921)  לחקור את הפרשה. אולם היות והיה ידוע שהקבר נמצא בשטח מצרים נאסר עליו לעסוק בפרשה.

%d7%90%d7%91%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d1

דוח על מציאת שלדו של אבשלום פיינברג שנשלח אל אל"מ מוטה גור מאת שלמה בן אלקנה

לאחר מלחמת ששת הימים ,בן-אלקנה הושאל על ידי המשטרה לממשל הצבאי ברצועת עזה. הוא ביקש מהמפקד המקומי אלוף משנה מוטה גור, מי שפיקד על הצנחנים בירושלים במלחמה ולימים רמטכ"ל ושר בממשלת ישראל, לאפשר לו לנסות למצוא את עצמותיו של אבשלום פיינברג.

%d7%90%d7%91%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d2

תהליך הוצאת עצמותיו של אבשלום פיינברג

מוטה גור אישר לו וב-30 באוקטובר 1967 הצליח בן-אלקנה באמצעות בדואי זקן כבן 80 (שככל הנראה נכח בהריגתו או בקבורתו של פיינברג) למצוא את עצמותיו קבורות מתחת לעץ תמר. יתכן ועץ זה צמח מפרות תמר שהיו בכיסו של פיינברג בעת שנהרג.

לאחר בדיקה פתולוגית נקבע שעצמות אלה אכן שייכות לאבשלום פיינברג וב-15 בנובמבר 1967 דיווח בן-אלקנה על כך למוטה גור.

בעקבות זאת נערכה לאבשלום פיינברג קבורה ממלכתית בהר הרצל בירושלים ב-29 בנובמבר. ליד קברו ניטע חוטר מעץ התמר שצמח מעל קברו הראשון.

פעילותו של אבשלום פיינברג במחתרת ניל"י ומותו הדרמטי הפכו אותו לאישיות נערצת בציבור. זה הרקע להתמקדות בכתביו – ככל שהספיק לכתוב בטרם מותו בגיל 28. בין השאר נחשף מכתב שכותרתו  "אלף נשיקות לך אהובתי"  מכתב זה הולחן לפזמון ב-1986.

להרחבה:

עמוד באתר יזכור: http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=506226