הכרך עוסק בחודשים הראשונים שלאחר ההכרזה על הקמתה של מדינת ישראל (14 במאי 1948). 557 התעודות שבכרך, והנספחים הנלווים, מתארים את התמודדותה של המדינה הצעירה עם ארבע המשימות העיקריות שהעסיקו את מדיניות החוץ שלה: א) הפעלת האו"ם לצורך בלימת הפלישה הערבית עד לחיסולה. במוקד הפעילות בעניין זה עמדו שליחותו של הרוזן ברנדוט והדיונים במועצת הביטחון של האו"ם; ב) חתירה לקבלת לגיטימציה בין-לאומית למדינת ישראל; ולהכרה בה על ידי מדינות העולם, ובעיקר המעצמות הבולטות – ארצות-הברית, ברית-המועצות, בריטניה וצרפת, ושאלת ייצוגה באו"ם; ג) יצירת התנאים המדיניים להמשך העלייה באמצעות מאבק נגד ההגבלות שהיה בהן משום פגיעה בריבונותה, והקדשת תשומת לב רבה לנושא העלייה ממדינות ממזרח אירופה; ד) אבטחת מקורות נשק, דלק ומימון.
כמו כן מתוארים בכרך הקמתו וגיבוש דפוסי עבודתו של משרד החוץ בראשות משה שרת (שרתוק), וכן נושאים אחרים, שהוסיפו והעסיקו את קובעי מדיניות החוץ הישראלית בשנים שיבואו, ובכללם, ניסיונות למגעים עם מדינות ערב, שאלת הפליטים הערבים ועוד. 
 עורך:  יהושע פרוינדליך
ירושלים, גנזך המדינה. תשמ"א, 1981.
שני כרכים: כרך ראשי  711+ מ"ח עמודים. כרך נלווה 214+ 69  עמודים, בכריכה קשה.
בכל כרך מבוא, רשימת תעודות ומפתחות.
מחיר 180 ₪. הנחות לסטודנטים, עובדי מדינה, גמלאים וספריות.