523 התעודות שבכרך מציירות תמונה של שנה בעלת ייחוד מסוים בתולדות השנים הראשונות של מדינת ישראל. ב-1950 לא עמדה ישראל בפני הכרעות דוחקות בעלות אופי קיומי. המלחמה עם מדינות ערב הסתיימה אמנם ללא חוזה שלום, וניסיונות התיווך של האו"ם באמצעות ועדת הפיוס הסתיימו בקיפאון, אך ישראל המשיכה לנהל מגעים עם שכנותיה, בייחוד עם ממלכת ירדן, ומדי פעם הסתמן סיכוי להחלפת הסכמי שביתת הנשק בהסדר יציב יותר. היחסים עם המעצמות נראו תקינים, ולמרות חששות לגורל יהודי ברית-המועצות וארצות מזרח אירופה התנהל דו-שיח עם מדינות אלו ומספר ניכר של יהודים עדיין יצא מהן לישראל. מצב זה נטע אשליה בקרבם של כמה מנהיגים ודיפלומטים ישראלים שישראל היא מדינה ככול המדינות, ואפשר שאותה אשליה עמדה מאחורי הוויכוח על "האוריינטציה" של ישראל במאבק הבין-גושי.
אך התעודות חושפות גם כמה מאבני הנגף העתידות להכביד על ניהול מדיניות החוץ של ישראל. בין העיקריות שבהן היו התלות הכלכלית בארצות-הברית וריבוי התקריות בגבולות. מדינות ערב הצהירו על כוונתן לפתוח ב"סיבוב שני" והצטיידו בנשק, בעיקר מתוצרת בריטניה. מעצמות המערב לא התייחסו ברצינות רבה למחאותיה של ישראל, אבל עם זאת הן חתרו להבטיח יציבות באזור והצהירו, במסמך שכונה "ההצהרה המשולשת", על תמיכתן בשלום באזור ועל התנגדותן לפגיעה בגבולות כל המדינות במזרח התיכון. הצהרה זו גרמה לקשיים ביחסיה של ישראל עם ברית-המועצות ומדינות הגוש המזרחי, קשיים שהחריפו עם החלטת המערב להתערב במלחמת קוריאה בקיץ 1950 ובעקבות תמיכתה של ישראל במדיניות האו"ם בעניין זה. ישראל עדיין ביקשה לשמור על קו עצמאי, ובין השאר הכירה בסין הקומוניסטית ותמכה בכניסתה לאו"ם, בניגוד לדעתה של ארצות-הברית.
עורך: יהושע פרוינדליך
ירושלים, גנזך המדינה. תשמ"ח, 1988.
שני כרכים: כרך ראשי 786 +נ"א עמודים. כרך נלווה 324+ 58 עמודים, בכריכה קשה.
בכל כרך מבוא, רשימת תעודות ומפתחות
מחיר: 180 ₪. הנחות לסטודנטים, עובדי מדינה, גמלאים וספריות.