אינדקס

אחת מן העדויות הרבות שנשמעו בפני וועדת כהן-קדמי הייתה עדותו של שליח הסוכנות למחנה חאשד, שמעון אביזמר (תיק ג 9750/14, עמודים 1 – 97). אביזמר (שאער) נולד בצנעא בשנת 1925 (התאריך מעניין מאוד. אביזמר אמר בעדותו כי "נולד בגיל 6 בארץ" והסביר כי בהיותו בן 6, עלתה משפחתו לארץ. כלומר הוא נולד ב 1929 וראה קראו עוד

מחר יחגוג עם ישראל את חג הפסח. בבתים רבים בישראל יסבו בני המשפחה ומוזמנים לסדר פסח. סדר פסח הפך עם השנים לאירוע בעל אופי מאוד משפחתי. אולם בעבר היה נהוג בקהילות ישראל להזמין לסדר הפסח אף אנשים זרים ברוח הביטוי מתוך ההגדה: "כל דכפין ייתי וייכול, כל דצריך ייתי ויפסח",  כדי שכל אדם יוכל לאכול את סעודת קראו עוד

העדויות שנתנו לוועדות השונות שחקרו את פרשת ילדי תימן, שבות ומספרות על תופעות של פערים וקשיי תקשורת שיצרו עלייתה של אוכלוסייה גדולה לתוך חברה שהייתה אמונה על שפה ונהגי תרבות אחרים לחלוטין. כזו למשל היא עדותו של ג'ורג' מנדל, רופא יהודי יליד דרום אפריקה (1921) ששירת בתור רופא צבאי במלחמת העולם השנייה במזרח התיכון  ולאחר קראו עוד

"העולם הזה": "ילדי תימן נמכרו לאמריקה"   רבים מן הטוענים שהייתה חטיפה ממוסדת של ילדי תימן  סבורים שילדים הועברו  לארה"ב ונמסרו לאימוץ למשפחות אשכנזיות. הטענות  מסתמכות בעיקר על ידיעה שהופיעה בכתב העת "העולם הזה" ב-11 בינואר 1967 שכותרתה "ילדי תימן נמכרו לאמריקה, ילד ב-5000$".  בכתבה, נאמר שילדים ממוצא תימני הועברו לארה"ב על-ידי עסקן דתי;  עוד צוין  קראו עוד

עדות נוספת שמצביעה על פערי התרבות ועל הקושי של הקולטים להבין את הנקלטים, היא עדותו של של שמעון אביזמר (שאער), שליח הסוכנות למחנה חאשד,  בפני ועדת כהן-קדמי (תיק פרוטוקול 23 באוקטובר 1996, עמודים 1 – 97). אביזמר עלה מתימן ב-1935, ואין אפוא טוב ממנו כדי להעיד על הבעיות שיצרו חוסר ההכרות את עולי תימן מצדם של הצוותים שטיפלו בהם בישראל. כשהעיד קראו עוד

מחנות העולים והמעברות היו משופעים בתינוקות ובילדים קטנים. תנאי המחיה הקשים, התברואה הלקויה, הצפיפות, פגעי מזג האוויר וקשיי ההסתגלות, הפכו אותם לפגיעים ורגישים עוד יותר עד כדי סכנה חמורה לבריאותם ואף חשש לחייהם. תינוקות וילדים רכים שוכנו בבתי תינוקות שנפתחו במעברות, שם זכו לתנאים משופרים  ולטיפול צמוד של מטפלות. במקומות האלו הורגש מחסור חמור בכוח אדם מיומן שידע קראו עוד

"ישנם פרוטוקולים – והכל נעול, כאילו שזה כל הסודות של הפצצה העתידית של מדינת ישראל" במילים אלו, פתח ח"כ ניסן סלומינסקי – יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט בכנסת, את ישיבת הוועדה בתאריך ה-21/6/2016. כינוסה נועד לדון בבקשה לפתיחת הפרוטוקולים של ועדת החקירה הממלכתית בפרשת ילדי תימן ואחרים, שכונתה גם ועדת כהן – קדמי. במסגרת זו, קראו עוד

הוועדות שחקרו את הפרשה המורכבת והסבוכה של היעלמות של ילדי תימן, הסתמכו בחקירתן על מגוון של מקורות מידע ובעיקר על שני סוגים: עדויות וחומרים ארכיונים. בשעה שעדויות הן במקרים רבים מקור סובייקטיבי שנסמך על זיכרונות מלפני שנים רבות, מקובל לחשוב שחומרים ארכיונים שנוצרו בשעת האירועים עצמם, יש בכוחם לספק במקרים רבים מידע אמין. אולם מסתבר ששימוש קראו עוד

 ב-11 בינואר 1967 פרסם השבועון "העולם הזה" מאמר על היעלמות ילדי תימן שבו נטען שחלק מהילדים נחטפו לחוץ לארץ, במיוחד לארצות הברית, ואומצו שם על ידי משפחות יהודיות. שלוש הוועדות שחקרו את הפרשה לא מצאו ראיות לטענה זו – אף שניסו לחקור את העניין (למשל מכתבו של השופט יהודה כהן אל מפכ"ל המשטרה אסף חפץ, קראו עוד

בינואר 1949 נפתחה בבית החולים רמב"ם מחלקת ילדים' בהנהלתו של ד"ר יוסף בר-חי. הרופאה הראשונה בצוות היתה ד"ר אמסטר. היא עבדה שם עד 1953. ב-10 באוקטובר 1996 היא העידה בפני ועדת כהן-קדמי (ראו תיק  הפרוטוקול , עמ' 146-68). לדבריה, מצב הילדים שהגיעו למחלקה היה רע מאוד: "היו קוראים לי לחדר המיון והיו 10-8-6-5 באו בבת אחת. חולים מאוד. קראו עוד

בין הרב עוזי משולם לבין ועדת כהן-קדמי התקיימו יחסים מיוחדים. במשך שנים טען הרב משולם שהילדים, שנעלמו בשנותיה הראשונות של המדינה, תימנים ולא תימנים , נחטפו מהוריהם. מאבקו הגיע לשיא באביב 1994 כאשר הרב וחסידיו התבצרו כשהם חמושים במתחם בעיר יהוד, עד שהמשטרה פרצה בכוח ועצרה אותם; שלומי אסולין, אחד מחסידי הרב, נהרג בעת הפריצה. קראו עוד

יוסף אברהם עלה לישראל עם אשתו קציה (קציעה) וילדיו מזל וטוב (שהיה בן שבוע) ב-16 בספטמבר 1949. הם נחתו בנמל התעופה לוד ונשלחו למחנה העולים פרדסיה (בית ליד), שם נבדקו ואושפזו וכל בני המשפחה אושפזו. כעבור שבוע הבריא יוסף אברהם – אך לא מצא את אשתו וילדיו. בעזרת בני משפחתו הוא הצליח למצוא את בתו קראו עוד

ההרכב הדמוגרפי של העלייה ההמונית בשנות ה-50 היה שונה מהעליות שקדמו לה בימי טרום מדינה. אם בתקופת היישוב היו רוב העולים צעירים, הרי שב"עלייה הגדולה" הגיעו גם ילדים וקשישים רבים, דבר שחייב טיפול שונה בצעירים וטיפול שונה לאוכלוסייה המבוגרת יותר. לאור קשיי העלייה נערכו מבצעים אחדים קצרי טווח ומוגבלים בזמן לטיפול בעולים. כזה היה 'מבצע קורת גג' שיזמה קראו עוד

סיפורה של משפחת סינואני מתחיל ב-10 באוקטובר 1949,עת עלו מתימן זוג הורים ושלושה ילדים.המשפחה שוכנה במחנה העולים עין שמר. הצעיר בילדים היה יהודה – כבן שלוש. בעת שההורים נעדרו מהאוהל נלקח יהודה לאשפוז. ועדת כהן-קדמי מצאה שב-27 בנובמבר 1949 הוא אושפז בבית החולים רמב"ם עם דלקת קרום המוח, ב-3 או ב-4 בדצמבר נפטר, וב-5 בדצמבר קראו עוד

בדצמבר 1952 פנתה רופאה צעירה מבית החולים בצריפין, דר' קלוצ'ניק, אל העובדת הסוציאלית של בית החולים. היא ביקשה לפעול בדחיפות מול הרשויות שיקימו בתי תינוקות עבור ילדים שטופלו בבתי החולים אך אינם בריאים מספיק לחזור למשפחותיהם במחנות העולים. שוב ושוב ילדים כאלה חוזרים חולים, מצבם מוסיף להידרדר, והצוות הרפואי עומד חסר אונים מול תמותה רבה קראו עוד

בין העדויות שנשמעו בוועדת כהן – קדמי היו גם כאלו שהעלו שאלות קשות לגבי הנסיבות שהביאו להיעלמותם של הילדים. כך עולה למשל מעדותו של מנחם דוכן, נהג אמבולנס ממוצא תימני, בוועדת כהן-קדמי ב-14 באוגוסט 1996, תיק פרוטוקול, עמ' 106-53. דוכן, עבד שנים ארוכות כנהג אמבולנס ב"מגן דוד אדום" בחדרה, הוא הסיע ילדים תימנים, בליווי אחיות, ממחנה העולים קראו עוד