• ערך והקדים מבוא:
     חגי צורף

מבוא

golda5

חיילי מילואים ממתינים לאיסוף בנקודת גיוס, 6 באוקטובר 1973. צילם: חנניה הרמן, לשכת העיתונות הממשלתית

ליל  7 באוקטובר 1973 בלשכת ראש הממשלה בקריה בתל אביב. בחדר צפוף ואפוף עשן סיגריות התכנסה ממשלת ישראל בתום יום קרבות מהקשים ומהמתסכלים שידע צה"ל במלחמת יום הכיפורים. האווירה בישיבה הייתה מתוחה ועצבנית. השרים ניזונו מידיעות על מצב קשה בחזיתות ועל תחושה של כמעט ייאוש בקרב מקבלי ההחלטות. השרים הושפעו גם מהלכי הרוח בציבור הישראלי שבו התרוצצו שמועות משמועות שונות, חלקן מחרידות, ועלו כבר עתה תמיהות כיצד נתפסה ישראל כה לא מוכנה לקרבות ומדוע לא גויסו כלל מילואים בימים שקדמו למלחמה?  בישיבה העלה שר הקליטה נתן פלד תמיהות מדוע החל גיוס המילואים כל כך מאוחר וטען שאם הבעיה הייתה מודיעינית אזי מדובר "במחדל" [הדגשה שלנו]. פלד נענה בתגובה נרגזת של ראש הממשלה גולדה מאיר ששאלה אותו בציניות אם הוא רוצה שהממשלה תמנה כבר עתה "ועדת חקירה".  הדו- שיח העצבני הזה בשעה קריטית שכזו מלמד שכמעט מיומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים ריחפה באוויר השאלה האם וכיצד יחקרו הכישלונות המודיעיניים החמורים שקדמו לה, וההיערכות הבלתי מספקת של צה"ל כפי שהתגלתה בימי המלחמה הראשונים.

בדיונים בלשכתה של ראש הממשלה בימי המלחמה הבאים שבו ועלו הדי התביעות שנשמעו לחקור את הכשלים, והם גברו ככל שחלפה הסכנה המידית שאיימה על ישראל  וככל שהתעצמו דברי הביקורת והרינונים בציבור ובתקשורת בעניינים האלו. למשל בישיבת הממשלה ב-14 באוקטובר העריכו כמה דוברים שעתה, לאחר שנמסרו הודעות למשפחות הנופלים וכשהסכנה הקיומית לישראל חלפה, תחל מן הסתם להישמע ביתר שאת הביקורת ויחלו לצוץ השאלות שהובלעו בימים הראשונים. הוצע אפילו לקיים על כך דיון מקדים בממשלה כדי לגבש עמדה אחידה לקראת הסערה הציבורית שעומדת לפרוץ ללא ספק. ראש הממשלה שבה ואמרה שהדברים אמנם יבדקו בבוא השעה, אבל בצורה מסודרת וקולקטיבית ולא בשיטה של "עריפת ראשים". כך  אמרה גם לעורכי עיתונים עמם נפגשה ב-28 באוקטובר 1973:

אגרנט ציטוט

(לתעודה המלאה, ארכיון המדינה, א-7010/3)

הסערה הציבורית אכן פרצה והלחץ על הממשלה לחקור את הדברים הלך וגבר. ב-21 בנובמבר 1973 הוקמה הוועדה לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים בראשות נשיא בית המשפט העליון שמעון אגרנט. ב-1 באפריל 1974 פרסמה 'ועדת אגרנט' דוח חלקי ובו מסקנות אישיות לגבי המעורבים והמלצות מוסדיות. מסקנות ועדת אגרנט חוללו "רעידת אדמה" פוליטית, הביאו להתפטרותה של ראש הממשלה מאיר ושל הממשלה כולה ועוררו עם פרסומם מחלוקת ציבורית עזה שבמידה רבה קיימת עד ימינו אלו.

בעבר פורסמו דברים על פרשת ועדת אגרנט, אולם עד היום טרם נחשף הציבור לדיונים הדרמטיים שהתנהלו בממשלת ישראל על הקמת הוועדה ומסקנותיה – האם חשבו השרים שזו הדרך הנכונה לחקור את המלחמה? כיצד השפיעו עליהם משקעי המלחמה? מה חשבו על סמכויותיה המוגבלות של הוועדה? האם קבלו את מסקנותיה? מה אמרו השרים על התעלמותה של הוועדה מן האחריות המיניסטריאלית של ראש הממשלה ושר הביטחון? ועוד.

42 שנים לאחר שהוועדה פרסמה את מסקנותיה, מבקש ארכיון המדינה לשפוך אור על השאלות האלו, ומפרסם מבחר תעודות שעוסקות בהקמת הוועדה, בסמכויותיה ובמסקנותיה. בלב הפרסום עומדות שש ישיבות ממשלה שנחשפות ומתפרסמות לראשונה. בשתיים מהן דנו השרים בהקמת הוועדה, ישיבה נוספת דנה בתביעה להרחיב את תחומי חקירתה כדי לחקור טענות של אריק שרון והאשמות נגדו שקשורות למלחמה, ושלוש ישיבות עוסקות בדוח החלקי ובמסקנותיו. בפרסום עשינו כל מאמץ כדי להקל על המעיין בפרוטוקולים של הישיבות. הבלטנו במבוא עשרות ציטוטים מקוריים מתוך הישיבות של קטעים שאותם מצאנו כמעניינים במיוחד, וציינו את מספרי העמודים בפרוטוקולים של דברי דוברים מרכזיים בישיבות.

הפרסום מחולק לשלושה פרקים עיקריים ופרקי משנה:

א. הדיונים בממשלה בהקמת ועדת חקירה: הדיון גולש ל"התחשבנות" בין ראש הממשלה לחלק משריה

  1. דיון ראשון בהקמת הוועדה, 11 בנובמבר 1973
  2. דיון שני בהקמת הוועדה, 18 באוקטובר 1973 – "לזרוק קודם כל את ראש הממשלה ושר הביטחון לכלבים….? זה לא יהיה"

ב. "פקודת היום שלמעשה קוראת לחיילים למרי" – דיון בממשלה בהרחבת סמכויותיה של ועדת אגרנט כדי לחקור האשמות נגד אריק שרון, 27 בינואר 1974.

ג.  דיוני הממשלה לאחר פרסום הדוח החלקי של ועדת אגרנט

  1. ישיבה ב-2.4.1974: האם היו הבדלים בידיעות בין אמ"ן ל"מוסד"? האם דיין וגולדה נושאים באחריות מיניסטריאלית?

    ספיחי הדיון ב-2 באפריל:

1א. "שמו בפי דברים שכלל לא אמרתי" – התכתבות בין יצחק רבין לשופט אגרנט

1ב. "מרשנו חולק על נכונות הממצאים": התכתבות בין פרקליטיו של דוד אלעזר  לשופט אגרנט

  1. המשך הדיונים בממשלה במסקנות ועדת אגרנט – 9.4.1974 חלק ראשון: איך שומרים על סודיות המידע שנמסר לוועדה?
  2. 9 באפריל חלק שני: "אם מבחינה קונסטיטוציונית אני צריך להתפטר" – הממשלה מחליטה לדון באחריות הפרלמנטרית של שר הביטחון וראש הממשלה.
  3. 11 באפריל – "אחרי ישיבת הממשלה אמסור את מכתב התפטרותי לנשיא: גולדה מודיעה על התפטרותה והממשלה ממשיכה לדון בדוח החלקי