רצח הנשיא ג’ון קנדי

בנובמבר 1960 נבחר הסנטור ג’ון קנדי לנשיאות ארצות הברית. קנדי היה אז בן 43 – האדם הצעיר ביותר שנבחר אי פעם לתפקיד. הוא גם היה הקתולי הראשון שנבחר לכהונה זאת. כניסתו לבית הלבן ב-1961, מלווה באישה יפה ובשני ילדים קטנים, נאומיו המלהיבים וסגנון נשיאותו הצעיר, עוררו כלפיו הערצה מרובה בארצות הברית ומחוצה לו. אחד הביטויים לרוח החדשה שהביא קנדי היה נאומו בטקס הכתרתו לנשיא ב-20 בינואר 1961 בו קרא: “וכך ידידיי האמריקנים: אל תשאלו מה ארצכם יכולה לעשות למענכם – תשאלו מה אתם יכולים לעשות למענה. ידידיי אזרחי העולם: אל תשאלו מה אמריקה תעשה למענכם אלא מה נעשה ביחד למען חירות האדם” (תעודה 13).
קנדי גילה יחס ידידותי לישראל ואף הסכים למכור לה נשק הגנתי מתקדם – טילי נ”מ מדגם “הוק”. אולם מצד שני הוא נאבק נגד הקמת הכור הגרעיני בדימונה ותמך בפתרון לפליטים הפלסטינים שבמסגרתו חלקם יחזור לישראל. הציבור הישראלי לא היה מודע לחילוקי הדעות בין ממשלת ישראל לממשל האמריקני וגם כאן שררה הערכה מרובה לקנדי.
ביום שישי 22 בנובמבר 1963 בצהריים, נסע קנדי עם אשתו ג’קי (ג’קלין) ועם מושל טקסס ג’ון קונלי ואשתו נלי במכונית פתוחה בחוצות העיר דאלאס. בשעה 12 וחצי לפי שעון טקסס נורו לכיוונו מספר יריות והן פגעו בקנדי ובקונלי. כחצי שעה לאחר מכן נפטר קנדי ואילו חייו של קונלי נצלו. ארונו של קנדי הוטס לוושינגטון. במהלך הטיסה הושבע סגן הנשיא לינדון ג’ונסון לתפקיד נשיא ארצות הברית סמוך לארון ולאלמנת קנדי.
אבל גדול נפל על אזרחי ארצות הברית ורבים מתושבי העולם, מחוץ לארצות הברית, היו שותפים לתחושה קשה זו.