גהמאבק המדיני למען קבלת תכנית החלוקה

לאחר הגשת ההמלצות של ועדת אונסקו"פ התנהל מאחורי הקלעים מאבק מדיני ודיפלומטי של ראשי ההנהגה הציונית לשם שיפור תכנית החלוקה והשגת רוב של המדינות החברות באו"ם שיצביעו בעדה כאשר זו תובא להצבעה. מאבק זה הובל ע"י משה שרתוק (שרת), ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, שהעתיק לכמה חודשים את מקום מגוריו לניו יורק כדי לנהל את המאבק על ניסוח החלטת החלוקה והמאמץ המדיני וההסברתי לשכנוע נציגי המדינות "המתנדנדות" לשם השגת הרוב הדרוש.

גם חיים וייצמן, שהודח כמה חודשים קודם לכן מתפקידו כיו"ר ההסתדרות הציונית, אולם עדיין נהנה מיוקרה רבה בתור מדינאי ותיק ובעל קשרים, נרתם למאבק המדיני למרות שלא נשא באותה עת בתפקיד רשמי. הוא פעל לגיוס דעת הקהל האמריקנית ופנה לנשיא ארצות הברית הארי טרומן בבקשה לתמוך בתכנית החלוקה ולהפעיל את השפעתו לטובת קידומה והתמיכה האמריקנית אכן הושגה. ויצמן ושרתוק גם העידו בוועדה המיוחדת (אד-הוק) שהוקמה באו"ם לשם הניסוח הסופי של הצעת החלטת החלוקה. עדותו של וייצמן ניתנה ב-18/10/1947 ואפשר לראותה בתיק חצ-2272/18 של משרד החוץ UNSCOP:Dr.Chaim Weizmann before the Ad Hoc Committee

 

פגישתו של וייצמן עם הנשיא טרומן תרמה תרומה חשובה למניעת ניתוקו של הנגב מן השטח שהוקצה למדינה היהודית בתכנית החלוקה.

מהלכיהם המדיניים של ויצמן ושרת מתוארים בהרחבה בספרי ההנצחה שנערכו לזכרם ע"י ארכיון המדינה.  להלן קישורים לקבצים דיגיטליים של שני הספרים, עם הפניה למספרי העמודים הרלוונטיים לנושא המאבק המדיני על קבלת תכנית החלוקה:

  1. חיים וייצמן – הנשיא הראשון – נבחר איגרות ונאומים – עמודים 482 – 494.
  2. משה שרת – ראש הממשלה השני – מבחר תעודות מפרקי חייו (1894 – 1965) – עמודים 306 – 322

המאבק המדיני נשא פרי וההמלצות הסופיות התקבלו, כאמור, ברוב קולות כהחלטה רשמית מספר 181 של העצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947