אהדגל והסמל

א.1 | חוק הדגל

חוק הדגל והסמל שנחקק במאי 1949  מסדיר את מעמדם המשפטי והמדיני של דגל מדינת ישראל וסמל מדינת ישראל.

חוק הסמל והדגל, חתום על-ידי חיים ויצמן, דוד בן-גוריון ומשה שפירא ומוחתם בחותם המדינה כ 437/26

לחקיקת החוק קדמו דיונים וטיוטות שניתן לעיין בהם בתיק "חוק הדגל והסמל" שהופקד ע"י משרד ראש הממשלה כאן

א.2 | עיצוב הדגל והסמל

דגל ישראל

דגל המדינה  המכיל שני פסים כחולים עם מגן דוד במרכז על רקע לבן, היה קודם לכן דיגלה של התנועה הציונית.

בתיק "הצעות ליום המדינה"  ובתיקים נוספים נמצא תיאור גרפי של מבנה הדגל רוחב הפסים וגודל המגן דוד כפי שמוגדר בחוק הדגל:

חוק הדגל תש"ט

יגאל זורע בעל הבלוג "קווים ונקודות" שרטט את הדגל על סמך התיאור המופיע מעלה ובעזרת הנתונים מאתר Flags of the World כך שמבנה הדגל הנכון נראה כך:

שרטוט הדגל באדיבות יגאל זורע

מגן דוד באדיבות יגאל זורע

סמל המדינה

עיצוב סמל המדינה שבו מנורת "שער טיטוס" ובצדדיה שני ענפי זית והמילה "ישראל" שעוצבה ע"י האחים גבריאל ומקסים שמיר מבוסס על נבואת זכריה (פרק י"ד ) "רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל-רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ – שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת, לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁהּ. וּשְׁנַיִם זֵיתִים, עָלֶיהָ: אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה, וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ."    

א.3 | צבע הדגל

בחירת הגוון המדויק של פסי התכלת וה"מגן דוד" גם היא לוותה בדיונים והתלבטויות רבות

בתיק  "ועדת סמל ודגל המדינה"  ניתן לעקוב אחר הדיונים ודוגמאות הצבע.

לבסוף החליטה הועדה על הצבע הזה

מתוך תיק ג-395/14

הגוון הכחול של הדגל מתיק ג – 395-14

ניתן לעיין ביתר שמונה-עשר התיקים העוסקים בהחלטות "ועדת הסמל והדגל של מועצת המדינה" ביניהם: סמלי משרד הביטחון, המשטרה, שירות בתי הסוהר , משרדי הממשלה, דואר ועוד

א.4 | הצעות אזרחי ישראל לעיצוב דגל המדינה, שנשלחו בעקבות הזמנה של הממשלה הזמנית, 8 ביוני 1948

ב-7 ביוני 1948, דנה הממשלה הזמנית בשאלת עיצובם של סמל ודגל המדינה (לפרוטוקול כאן ). בעקבות הישיבה פורסמה ב- 8 ביוני 1948 מודעה בעיתונים שבה הזמינה הממשלה הזמנית את אזרחי ישראל להגיש הצעות לסמל ודגל המדינה. בהודעה נאמר שצבעי הדגל יהיו "תכלת ולבן" ובגוף הדגל יהיו "מגן דוד או שבעה כוכבים (זהב או צבע אחר)" .

מרכיבי הדגל סימלו מצד אחד את הדגל הציוני שהורכב משני פסי תכלת וביניהם מגן דוד ומצד שני את הצעתו של הרצל בספרו "מדינת היהודים" לעטר את הדגל הציוני בשבעה כוכבי זהב שסימלו שבע שעות עבודה ביום. הממשלה לא בחרה עם הקמת המדינה בדגל הציוני כדי ליצור הפרדה סמלית בין הדגל של ההסתדרות הציונית לבין דגל המדינה וגם כדי למנוע סיבוך של נאמנות כפולה ליהודי התפוצות אם יניפו במדינות מושבם דגל שמסמל מדינה אחרת. לוועדת הסמלים שהוקמה למטרה זו הוגשו עשרות הצעות של אזרחים מכל שכבות הציבור.

מבחר הצעות לדגל המדינה מאזרחי ישראל

את מכלול ההצעות ניתן לראות בסדרת האלבומים והתיקים: "הצעות לסמל ודגל המדינה" כאן

לאחר מיון ההצעות, הגישה הוועדה לממשלה הזמנית שתי הצעות לדגל. בישיבתה ב-11 ביולי, בחרה הממשלה באחת ההצעות, זו של הגרפיקאי אוטו ואליש, והעבירה אותה לאישור מועצת המדינה הזמנית. ההצעה הייתה לדגל עם שני פסים כחולים שביניהם פס לבן ובו שבעה מגיני דוד בצורת כוכבים ב"צבע בהיר לבן-זהב (או צהוב)".

מועצת המדינה הזמנית דחתה את הצעת הממשלה בישיבתה ב-15 ביולי ובחרה ועדה משלה לעיצוב הדגל והסמל. לאחר התייעצות עם נשיא ההסתדרות הציונית ד"ר חיים ויצמן ואישים שונים שייצגו קהילות יהודיות בחו"ל השתכנעה הוועדה כי אין בעיה של נאמנות כפולה וכי יהודי התפוצות מעדיפים להמשיך ולהזדהות עם הדגל הציוני.

הוועדה החליטה ב-28 ביולי 1948 לבחור בדגל הציוני לדגל המדינה והעבירה את ההחלטה לאישור המועצה. ב- 28 באוקטובר אישרה מועצת המדינה הזמנית את הדגל הציוני לדגל מדינת ישראל ומאז הוא דגל הלאום של מדינת ישראל.

לפרוטוקולים של הועדה כאן

א.5 | הצעות לעיצוב סמלי המדינה שהוצעו בעקבות הזמנה של מועצת המדינה הזמנית שפורסמה ב-12 בנובמבר 1948

ב-7 ביוני 1948, דנה הממשלה הזמנית בשאלת עיצובם של סמל ודגל המדינה. בעקבות הישיבה היא פרסמה ב- 8 ביוני 1948 מודעה בעיתונים שבה הזמינה את אזרחי ישראל להגיש הצעות לסמל ודגל המדינה. בהודעה נאמר שצבעי הסמל יהיו "תכלת ולבן וכל צבע נוסף לפי טעמו של הצייר. בגוף הסמל יהיו – מנורה בת שבעה קנים ושבעה כוכבים (בני ששה קצוות)". לוועדת הסמלים שהוקמה לעניין זה הוגשו כ-150 הצעות של אזרחים מכל שכבות הציבור. בישיבת הממשלה הזמנית שנתקיימה ב-11 ביולי 1948, (החל מעמוד 6) הציע משה שרתוק (שרת) לשלב בסמל גם עלי זית, ודוד בן גוריון דמות של אריה, או שני אריות מחזיקים בלוחות הברית. אף על פי שוועדת הסמלים כבר החליטה לקבל את רעיון המנורה כסמל מדינת ישראל, שב הדיון ועסק באריה כסמל. נערכה הצבעה ונתקבלה החלטה להותיר בסמל המדינה את המנורה.

מבחר דוגמאות לסמל המדינה

את מכלול ההצעות ניתן לראות בסדרת האלבומים והתיקים : "הצעות לסמל ודגל המדינה" כאן

ב- 15 ביולי התכנסה מועצת המדינה הזמנית לדון בהצעות ופסלה את ההצעה שהוגשה לה. היא החליטה להעביר לוועדת סמל ודגל מטעמה לשוב ולדון בבחירת הסמל. בישיבת מועצת המדינה הזמנית, ב-14 באוקטובר 1948, נדונו שתי הצעות של ועדת הסמל והדגל: סמל שמכיל מנורה וסביבה שבעה כוכבים והכתובת "שלום על ישראל" וכן אפשרות לצרף סביב המנורה גם לולב, אתרוג ושופר. ההצעות עוררו התנגדות חריפה של חברי מועצת המדינה הזמנית. והוחלט בישיבה הבאה ב-28 באוקטובר 1948, להחזיר את הנושא לוועדה. ב-12 בנובמבר 1948 החליטה ועדת הסמל והדגל לחזור ולשתף בהחלטה את הציבור באמצעות מודעה בעיתון. 131 איש השתתפו בתחרות. בין ההצעות הייתה הצעתו של הגרפיקאי מקסים שמיר. לתחרות הוועדה בחרה בהצעה זו אך ביקשה מהמעצב להכניס בה שינויים על פי הנחיותיה. ב-10 בינואר החליטה הוועדה לעצב את המנורה כפי שהיא מופיעה בשער טיטוס ולאחר שהגרפיקאי שמיר תיקן את הצעתו החליטה הוועדה ב-7 בפברואר 1949 להגיש למועצת המדינה הזמנית את ההצעה המתוקנת. ב-10 בפברואר 1949 אישרה מועצת המדינה הזמנית את סמל מדינת ישראל.

לפרוטוקולים של הועדה כאן

א.6 | דגל ישראל שהונף מול בניין האו"ם למחרת קבלתה של ישראל לארגון

12 במאי 1949

ישראל מצטרפת כחברה ה-59 באו"ם ומניפה את דגל הלאום,
הדגל הועבר לישראל – מתנת הארי לוין, קונטיקוט, למדינת ישראל

דגל ישראל הראשון שהונף באו"ם 1949

 

דגל ישראל המקורי שהונף באו"ם 1949 (ניתן לראות כמה הוא שקוף)

צילום מקרוב של גדל ישראל שהונף באו"ם 1949 ניתן לראות את סוג התפרים והבד

תוית דגל המדינה שהונף באו"ם 1949

לפרק הקודם             לפרק הבא