גיחסי ישראל – הרפובליקה הפדרלית של גרמניה 1967-1961

ג.1 | מבוא

הפרסום מתעד את המגעים בין שתי המדינות בימים של מאבק בתכנית המדענים הגרמנים במצרים, המאבק נגד התיישנות החוקים נגד פושעים נאציים בגרמניה, קשירת יחסים דיפלומטיים ב-1965 ומלחמת ששת הימים.

עורך היסטורי: ד"ר יהושע פרוינדליך

שר ההגנה הגרמני לשעבר פרנץ-יזף שטראוס לוחץ את ידו של סגן שר הביטחון שמעון פרס. ביניהם מנכ"ל משרד הביטחון ארתור בן נתן ומנכ"ל החוץ חיים יחיל. נמל התעופה לוד, 7.6.1963.

קובץ התעודות המובא בזה סוקר את אחת הפרשיות הסבוכות והמורכבות ביחסי החוץ של ישראל – יחסיה עם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. תחילתו בתעודות מ-1961, שנה שאין לה משמעות מיוחדת להוציא אולי את העובדה שהיא פותחת תקופה שראשיתה במשפטו של אדולף אייכמן, שהתנהל בירושלים, וסופה במלחמת ששת הימים וספיחיה. אלא שבאותה תקופה חל שינוי כפול ביחסים בין שתי המדינות, שינוי פורמלי רשמי ושינוי מהותי. מבחינת הצורה, בראשית התקופה התנהלו היחסים במישור רשמי למחצה, כשאת ישראל מייצגת בגרמניה משלחת השילומים, ולגרמניה אין נציגות בישראל כלל, ורבים מהתכנים שביחסים, כמו למשל, הסיוע הכלכלי שניתן לישראל מחוץ למסגרת השילומים, מבוססים על הסכמות והבנות בלתי רשמיות. לעומת זאת בסופה של התקופה הותקנו היחסים בצורה רשמית כמקובל, הוחלפו שגרירים והיחסים הכלכליים עוגנו בהסכמים שבכתב.

מבחינת המהות היה השינוי משמעותי עוד יותר. הוא סימן מעבר ממערכת יחסים שהייתה מבוססת, מהצד הגרמני, על אירועי השואה, על רגשות האשם ועל הצורך להגיע לפיוס עם העם היהודי ולקבל לגיטימציה בין-לאומית לגרמניה החדשה, ומהצד הישראלי – על הצורך לשמור על ריחוק תרבותי ומדיני רב ככל האפשר מגרמניה תוך הבטחת פיצוי ראוי לנפגעי השואה ולרכוש היהודי שאבד, למבנה מקובל של יחסים בילטרליים שנשען על אינטרסים משותפים של שתי המדינות. התוצאה הייתה, בסופה של התקופה הנסקרת פה, כניסת עניינים ושיקולים אחרים למארג היחסים בין שתי המדינות דוגמת מעמדה של גרמניה באירופה, איחוד גרמניה וגבולה המזרחי מחד גיסא והסכסוך במזרח התיכון מאידך גיסא, כמו גם יחסי גרמניה עם מדינות ערב ויחסי ישראל עם השוק המשותף. אבל גם אז התוכן הרגשי העז שליווה את יחסי שתי המדינות נותר בעינו והשפיע – כפי שהוא משפיע עד היום – על טיב השיקולים ועל ההחלטות שקשורות ליחסי שתי המדינות.

DR. K. ADENAUER GREETING M.K. MOSHE DAYAN DURING A RECEPTION AT THE HOME OF DR. SHINNAR (RIGHT) IN TEL AVIV.

כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה
הבסיס הרשמי ליחסים בין ישראל לגרמניה ב-1961 היה הסכם השילומים. הסכם זה, הידוע גם כ'הסכם לוקסמבורג', נחתם בספטמבר 1952. בקווים כלליים נקבע כי גרמניה תעביר לישראל, בהיותה היורשת העיקרית של נפגעי השואה והמדינה שיישבה את חלק הארי של שארית הפלֵטה, סכום של 715 מיליון דולרים ליישוב נפגעי השואה ולשיקומם. בעקבות אותו הסכם שוגרה לגרמניה נציגות שתפקידה היה לפקח על מימוש הסכם השילומים. בראש הנציגות עמד פליקס אליעזר שנער, כלכלן ואיש כספים, שהיה כפוף לשר האוצר. לגרמנים לא היה ייצוג כלשהו בישראל.

הנציגות, שמקום מושבה היה בקלן, סמוך למושב הממשלה הגרמנית בבון, עסקה בראש ובראשונה בפיקוח על ביצוע הסכם השילומים, אך עד מהרה נגררה בכורח הנסיבות לעניינים בעלי אופי ציבורי ומדיני, ונעשתה מבלי משים הנציגות הבלתי רשמית של ישראל בגרמניה. לראש הנציגות, שנער, היה תפקיד חשוב בחיזוק מעמדה של הנציגות הישראלית. מזגו הנוח, היותו בן-בית בשפה ובתרבות הגרמנית, תפיסתו המיוחדת שיש לשים את הדגש בתוכן ולא בצורה, וגישתו הישירה לראשי השלטון בגרמניה ובישראל העניקו לנציגות מעמד איתן ותפקיד של מתווך ביחסים בין שתי המדינות.

אך כבר בתחילת 1961, למרות מעמדה של הנציגות, ולמרות ההתנהלות היעילה של היחסים בין שתי המדינות במישור המעשי, היה ברור שחשיבותה הגוברת של גרמניה לכלכלתה ולביטחונה של ישראל, מעמדה המתחזק בעולם וקשריה עם העולם הערבי ועם מדינות המזרח התיכון מחייבים לפעול לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין שתי המדינות. בצד הכרה הייתה גם הבנה שאין לקבל בשום פנים ואופן הצעות לכינון מדורג או חלקי של יחסים, דוגמת שיגור משלחת מסחרית לישראל, אלא לעמוד על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים. (ראה למשל: תעודה 2, תעודה 14)
שנער, שמטבע הדברים היה צריך להפעיל את המהלך, עמד על כך שהיזמה צריכה לבוא מצד הגרמנים (תעודה 9), אך חזר והצביע בהזדמנויות אחדות על המכשול מבחינתם של הגרמנים: קיומה של 'הלכת האלשטיין' שאומרת שגרמניה תנתק את יחסיה עם כל מדינה (לבד מברית המועצות) שתכונן יחסים עם גרמניה המזרחית. עיקר חששם של הגרמנים היה כמובן מפני צעדיהן של מדינות ערב, שהשתמשו מדי פעם באיום להכיר בגרמניה המזרחית כדי להפעיל לחץ על ממשלת בון.

דלתו של הקנצלר קונראד אדנאואר הייתה פתוחה לפני שנער והוא פעל במישור הגבוה הזה. באוגוסט 1963 הוא אף קיבל הבטחה מהקנצלר שמנוי וגמור עמו לכונן יחסים עם ישראל לפני תום כהונתו (תעודה 88). אלא שאף הוא הבהיר כבר בספטמבר של אותה שנה שלצערו אינו יכול לעמוד בהבטחתו (תעודה 91).

אך לצד הפעולה ברמה המדינית עלו היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה לישראל אל סדר היום הציבורי. בציבור הגרמני החלה מסתמנת דרישה, או לפחות אהדה לרעיון זה, והדבר הביא את הקנצלר לודוויג ארהארד, שהחליף את אדנאואר באוקטובר 1963, להתייחס לעניין במסיבת עיתונאים שקיים בדצמבר של אותה שנה. 'מהות יחסנו לישראל', כך אמר, 'אינה מוצאת את ביטויה ביחסים דיפלומטיים ולא הם המאפיינים אותה אלא התחייבות העם הגרמני לסיוע מעשי כפיצוי על כל שעוללו לעם היהודי באשמת גרמניה'. כמו כן ציין כי קיים חשש שכינון היחסים עם ישראל יביא להחייאת עניין ההכרה בגרמניה המזרחית, בעיקר מצדן של מדינות ערב. לפיכך קבע שגרמניה תימנע 'לעת עתה' מכינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל אך תמשיך בשיחות הידידותיות עמה (תעודה 96).

CHANCELLOR OF WEST GERMANY DR. K. ADENAUER VISITING THE CHURCH OF BEATITUDES.

הצהרת ארהארד העלתה את הדיון בשאלת היחסים למישור גבוה יותר מזה שהם התנהלו בו עד אז. ההכרה שהחלה להתגבש בישראל, לפחות ברמה של הפקידות הבינונית, הייתה שיש לזנוח את הקו הפשרני של 'המתן וראה' ולנקוט צעדים תקיפים ש'יסייעו' לגרמניה ליטול את היזמה ולכונן יחסים, ובה בעת להמשיך את הקשרים החיוביים שהלכו ונרקמו עם גרמניה במישורים שונים בלי לעורר את שאלת היחסים. בין השאר הוצע, לצד הגברת מסע ההסברה בגרמניה ובעולם, לצמצם את היחסים הבלתי חיוניים עם נציגים רשמיים בגרמניה, להחזיר את ראש הנציגות הישראלית בקלן לישראל ואם יהיה צורך – להחזיר את הנציגות כולה (תעודה 109). אלה היו כמובן הצעות מרחיקות לכת. לעומת זאת היה המנהל הכללי של משרד החוץ חיים יחיל מתון יותר. במכתב אל ראש הממשלה הציע לשנות את הקו המדיני בעניין זה ולהחליף את הדרישה לכינון יחסים מיד בדרישה לקבל מהגרמנים הצהרת כוונות בדבר הצורך לכונן יחסים בעת הקרובה, ולשכנע אותם לנצל את ההשהיה להכשרת הלבבות בארצות ערב לקראת צעד זה. (תעודה 111) הצעה זו לא התקבלה.

בדיון שהתקיים במשרד ראש הממשלה ב-15 במרס 1964 הייתה הנימה פסימית. שנער, שזומן במיוחד לדיון, אמר שיש להמשיך את הגישה ה'תועלתית' ביחסים עם גרמניה, דהיינו להמשיך ולנצל הסיוע הכלכלי והביטחוני, ובעניין היחסים – להמתין. כביטוי של מחאה הציע לצמצם את נציגות השילומים בגרמניה, שתפקידה עתיד ממילא להתרוקן מתוכנו עם סיומו הקרוב של ביצוע הסכם השילומים. ראש הממשלה, שסיכם את הדיון, דחה את הצעת יחיל לדרוש במפגיע כינון יחסים, וגם הצעה תקיפה של פנחס ספיר, שר המסחר והתעשייה, לפתוח במערכה רבתי על דעת הקהל והציע להמשיך בקו של המתנה לצעד גרמני. (תעודות 112, 115)

סיכום הדיון הזה השאירו למעשה את היזמה בידי הגרמנים, והם לא מצאו כל סיבה לשנות את המצב. היה צורך להמתין למצב משברי מהמעלה הראשונה כדי להביא לשינוי בעמדה הגרמנית. לקראת סוף השנה התחולל משבר כשהתפרסם סיפור אספקת הנשק הגרמני לישראל ונודע על כוונת המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית בגרמניה המזרחית, ואלטר אולבריכט, לבקר במצרים. עוד קודם לכן סערו הרוחות בחזית היחסים עם ישראל לאחר שנפוצו הידיעות שמדענים וטכנאים גרמנים הגיעו לקהיר והם עוסקים בייצור טילים ואולי נשק אחר להשמדה המונית. משברים אלה שכנעו את הגרמנים ששאלת היחסים הדיפלומטיים עם ישראל איננה בעיה מקומית העומדת בפני עצמה אלא היא חלק ממדיניות גרמניה במזרח התיכון ובשל כך היא גם חלק ממכלול יחסיה של גרמניה עם ארצות הברית ועם ומעצמות אחרות. בעיצומו של משבר הנשק עם ישראל הודיע דובר ממשלת בון במסיבת עיתונאים שכונסה באופן יוצא מן הכלל ביום א', 7 במארס, שממשלת גרמניה 'שואפת' לכינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל (תעודה 215). שליח מיוחד, קורט בירנבאך, שוגר לישראל והוטל עליו להסדיר את כלל היחסים בין שתי המדינות – אספקת נשק, סיוע כלכלי וכינון יחסים. תחילה היו בידיו הנחיות להציע תהליך הדרגתי של כינון יחסים, (תעודה 220) אך מיד לאחר בואו הוא הונחה להציע כינון מידי של יחסים דיפלומטיים מלאים בין שתי המדינות. ההסכמה הישראלית ניתנה מניה וביה כאשר ב-12 במאי החליפו שתי המדינות מכתבים המודיעים על כינון יחסים דיפלומטיים ביניהן (תעודה 246).

PRIME MIN. LEVY ESHKOL (R) RECEIVING FORMER WEST GERMAN CHANCELLOR DR. KONARD ADENAUER (L) AND GERMAN AMB. ROLF PAULS (C), PRIME MIN.'S OFFICE, JERUSALEM.

נותרו עדיין שתי בעיות שהמתינו לפיתרון: מיקומה של השגרירות הגרמנית בישראל וזהותו של השגריר הגרמני המיועד. אשר למיקום, ישראל ניסתה לשכנע את הגרמנים להקים את שגרירותם בירושלים, אך הגרמנים, שנועצו ככל הנראה במדינות אחרות, החליטו להצטרף אל שאר המדינות שקיימו את שגרירותן בתל אביב (תעודה 227).

השאלה מי יהיה השגריר הגרמני הראשון בישראל הייתה סבוכה הרבה יותר. בישראל ציפו שגרמניה תשגר אישיות בעלת שיעור קומה שהייתה מעורבת ופעילה במאבק הציבורי בגרמניה לפיוס ולחידוש הקשרים עם ישראל. הגרמנים, לאחר שניסו ככל הנראה בלא הצלחה להגיע לידי הסכמה על אישיות כגון זו, בחרו בסופו של דבר בדיפלומט מקצועי, רולף פאולס (תעודה 252). הידיעה על מינויו של פאולס, שהיה בעברו איש צבא בדרגה המקבילה לרב סרן ולחם בחזית המזרחית, עוררה התנגדות עזה בחוגים רחבים בישראל. נעשו ניסיונות אחדים, חלקם על גבול האי-תקינות הדיפלומטית, להביא למינוי אדם אחר, אך בסופו של דבר נתנה ישראל את הסכמתה למינויו של פאולס (תעודה 258, תעודה 260). ישראל מצדה שיגרה לגרמניה את אשר בן נתן, בעל ותק רב בשירות המדינה ועתיר ניסיון דיפלומטי וביטחוני.

בן נתן הגיש את כתב האמנתו ב-24 באוגוסט 1965 בטקס קצר שעורר רק מעט התעניינות חריגה. דיווחו הענייני והיובשני קמעה של השגריר החדש אמר לא מעט על הטקס אך לימד הרבה על אופיו ועל ואישיותו של בן נתן (תעודה 268). טקס הגשת כתב האמנה של פאולס, שהתקיים בירושלים ב-19 באוגוסט, הפך למעין ציון דרך שלילי ביחסי שתי המדינות. ההפגנות היו צפויות אך הן היו רגשניות וקולניות עד כדי גלישה לאלימות. התגובה בגרמניה הייתה ביקורתית ביותר, וזמן רב העיב אירוע זה על התחלת פעולתה של השגרירות הגרמנית בישראל.

כשנדמו קולות הטקסים וההפגנות נכנסו השגרירויות לעבודה שגרתית. לבן נתן לא היו הקשרים הרבים ואולי גם לא החום האנושי שאפיינו את שנער, אך הוא ייצב את השגרירות כשהוא מקפיד על דיווח סדיר ועל התייעצות עם משרד החוץ. בישראל היה צריך פאולס לבנות את עבודת השגרירות מן היסוד. הוא שם את הדגש בטיפוח יחסי המסחר והתרבות, הרבה לעסוק בבעיות המדיניות של גרמניה דוגמת שאלת הגבול המזרחי ולא התיימר לראות בשליחותו בישראל פתח לתיקון היחסים ההיסטוריים בין העם היהודי לגרמניה.

 

KONRAD ADENAUER, FORMER CHANCELLOR OF W. GERMANY, WITH MR. DAVID BEN GURION AT THE DINNING HALL OF KIBBUTZ SDE BOKER.

קונראד אדנאואר, קנצלר גרמניה המערבית לשעבר עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון בחדר האוכל בקיבוץ שדה בוקר. 9 במאי 1966. לע"מ, צלם: פריץ כהן

פעולת מדענים גרמנים במצרים בתעשיית הטילים
כאמור כינון היחסים הדיפלומטיים בא לאחר שני משברים ביחסים בין שתי המדינות. המשבר הראשון נסב על עבודתם של מדענים וטכנאים גרמנים במצרים שעסקו על פי הידיעות בייצור טילים ואולי גם בפיתוח נשק להשמדה המונית.

ביולי 1962 נודע שמצרים ביצעה ניסוי מוצלח בשיגור הטילים. ב-23 ביולי, יום השנה להפיכה במצרים, נערך מצעד צבאי ברחובות קהיר ובו הוצגו שני סוגי טילים. ישראל קיבלה מידע ועל פיו הטילים שהוצגו פותחו בעזרתם של מדענים זרים, במיוחד יוצאי
גרמניה המערבית, שסייעו למצרים. (תעודה 45) לאחר שהתקבלו ידיעות על אפשרות שימוש בחומר רדיואקטיבי על-ידי המצרים בעזרתם של המומחים הזרים, פתחו שירותי הביטחון של ישראל בחקירה ובפעולה נגד המדענים.

CEREMONY CONFERRING HONORARY FELLOWSHIP OF WEIZMANN INSTITUTE TO FORMER WEST GERMAN CHANCELLOR KONRAD ADENAUER.

מסע הפחדה נועד לגרום למדענים לעזוב את מצרים. הוא נחשף במארס 1963, לאחר מעצר סוכן ישראלי ומדען ממוצא אוסטרי, אוטו יוקליק [Otto Joklik] שהסכים לסייע לישראל. הם הוחזקו במעצר בשווייץ והואשמו באיומים על בתו של אחד המדענים, היידי גרקה (תעודות 53, 56).

בסוף מארס 1963, איסר הראל, ראש המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, נאלץ להתפטר מתפקידו בשל חילוקי דעות עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון וסגן שר הביטחון שמעון פרס, שחששו מהשפעת הפעולות נגד המדענים מתוך טענה כי הדבר עלול לפגוע ביחסי ישראל-גרמניה.
בינתיים, פעלה ישראל גם בערוצים המדיניים להחזרת המדענים לגרמניה. עוד באוגוסט 1962, פנה פרס לשר ההגנה הגרמני, פרנץ יוזף שטראוס וביקש ממנו שגרמניה תנקוט צעדים להפסקת פעולה זאת. (תעודה 46א)

ב-20 במארס 1963 נדון העניין בכנסת ושרת החוץ גולדה מאיר הצהירה בכנסת כי לא מזמן נודע שקבוצת מדענים ומאות טכנאים גרמנים במצרים עוסקים 'בפיתוח טילי התקפה במצרים, ואפילו בפיתוח נשק אסור מבחינת המשפט הבין-לאומי, המשמש למטרה בלעדית של השמדת החי'. (תעודה 54) בעקבות ידיעות אלה פנתה ישראל בתביעה לממשלת גרמניה להפסיק לאלתר פעילות זו. (תעודה 55) התגובה הגרמנית לידיעות אלה הייתה מהירה. ראשית נשללה מכול וכול נוכחות אזרחים גרמנים במצרים העוסקים בפיתוח סוגי נשק בלתי קונבנציונליים, ובקשר לפיתוחם של כלי נשק אחרים הודיעו שהם פועלים להפסיק פעולה זו ולהשיב אזרחים אלה לגרמניה באמצעות פעולה תחיקתית ומנהלית (תעודה 63).

FORMER WEST GERMAN CHANCELLOR DR. KONRAD ADENAUER (C) ARRIVING AT LOD AIRPORT FOR A WEEK'S VISIT TO ISRAEL.

עד מהרה התברר כי מסיבות משפטיות וחוקתיות, הקשורות בזכות חופש התנועה והעיסוק של אזרחים גרמנים ובפעילות לגיטימית של מומחים גרמנים במדינות שונות מחוץ לגרמניה יקשה על הממשלה ליזום חקיקה ממשלתית בעניין זה. הדרך הטובה ביותר היא להביא לחקיקה חיצונית ביזמת שלוש המפלגות הגדולות בבונדסטאג, שתחייב רישוי מיוחד מטעם המדינה לכל השתתפות אזרח גרמני בייצור נשק בלתי קונבנציונלי, כולל טילים, ותאיים בעונשים כבדים כולל ביטול דרכונים של מי שלא יצייתו לחוק (תעודה 75).

החקיקה יצאה לדרך, תחילה במרץ רב, אך בהמשך הדרך פגה ההתלהבות ונערמו בעיות וקשיים. ואכן רק ב-28 ביוני 1963 הוגשה לבונדסטאג הצעת חוק ולפיה הממשלה מתבקשת להגיש תיקון לסעיף 26 של חוק היסוד כדי למנוע השתתפותם של גרמנים בייצור כלי נשק להשמדה המונית ובייצור הכלים הנושאים אותו לחוץ לארץ. (תעודה 82) אך מומחי המשפט הקשו קושיות רבות על מהלך זה ופרשת החקיקה התארכה. במרוצת הזמן התברר כי חקיקה בעניין זה היא סבוכה, ואולי בלתי אפשרית והממשלה חיפשה דרך מנהלית לסיים את העסקת הגרמנים במצרים, בין השאר באמצעות שינוי חוק הדרכונים או בקריאה ובשידול של אותם אנשים לעזוב את מצרים. (תעודות 102, 103) הדברים הסתבכו עוד יותר כאשר בספטמבר 1964 הודיע הקנצלר שאין אפשרות להפסיק את פעולת המדענים במצרים באמצעות חוק אך ממשלתו מחפשת דרכים ואמצעים להביא לסיום עבודתם שם (תעודה 135).

הצהרתו של ארהארד העלתה את מפלס המתיחות ביחסים בין ישראל לגרמניה. בדיון מדיני שהתקיים בכנסת ב-12 באוקטובר מתח ראש הממשלה לוי אשכול ביקורת נוקבת על רפיון ידיה של גרמניה בטיפול בעניין. הקנצלר השיב ש'הממשלה הפדרלית מצטערת בכנות על כי התפתחויות מסוימות הפריעו לשיפור המתפתח ביחסים הגרמנים–ישראליים ועוררו בישראל דאגה רבה'. לגופו של עניין הבטיח למצות את כל האפשרויות להסרת הרגשת האיום שמשרים הגרמנים במצרים על העם הישראלי (תעודה 142).

הפרשה באה לידי סיום בשיחות עם שליח הקנצלר הגרמני בירנבאך שהתקיימו בירושלים ובהן נדון מכלול היחסים עם הגרמנים. השליח הבהיר כי כל הניסיונות החוקיים והמנהליים להפסיק את העסקת המומחים הגרמנים במצרים נכשלו, והממשלה פנתה לפעולה שקטה. היא מתנהלת בהצלחה, ועד כה קרוב למחצית המדענים והטכנאים שהיו במצרים כבר עזבו מצרים. אנשי שיחו של בירנבאך הבינו מכך שבנושא זה לא יגיעו לידי חקיקה. במרוצת השנה הבאה התפוגג העניין בפרשה זו והיא ירדה אט אט מסדר היום הציבורי (תעודה 220).
אספקת נשק מגרמניה לישראל
במקביל למשבר סביב פעולת המדענים בגרמניה התנהל משבר חמור עוד יותר בעניין החלטתה של גרמניה להפסיק את אספקת הנשק לישראל.

ראשית היחסים הביטחוניים בין ישראל לגרמניה בשיחות שהתקיימו ב-1957 בין שמעון פרס, המנהל הכללי של משרד הביטחון, לשר ההגנה של גרמניה פרנץ יוזף שטראוס. יחסים אלה קיבלו ביטוי בדרג גבוה יותר בשיחה שהתקיימה בין בן-גוריון לאדנאואר בניו יורק במארס 1960, ובה הושם הדגש בצורך של ישראל בצוללות קטנות ובטילים נגד מטוסים. (ראה תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל, יד: 1960 ירושלים 1997, תעודות 214, 215). עדיין אין בידינו תיעוד על ראשיתם של היחסים, על מהות העסקות ועל היקפן, אך ככל הידוע הן לא היו גדולות ולא הייתה להן משמעות מכרעת.

FORMER GERMAN DEFENCE MINISTER STRAUSS WITH DEP. DEFENCE MIN. SHIMON PERES, DIR. GEN. OF DEFENCE MINIS. BEN NATAN & DR. YACHIL BEFORE DEPARTURE FROM LYDDA AIRPORT.

במהלך השנים 1963–1964 עשתה ישראל מאמצים לרכוש טנקים כדי לצייד מחדש את חיל השריון. לאחר בדיקה של תכונות הטנקים השונים, ובהתחשב במועדי האספקה, הוחלט שהטנק המתאים ביותר לישראל הוא פטון M-48, שכונה בצה"ל 'מַגָּח'. הוצע שישראל תרכוש את הטנקים הללו בגרמניה, מעודפי הציוד האמריקני שם. הליך זה עלה בקנה אחד עם נטייתם של האמריקנים לא להיות ספקי נשק עיקריים לישראל ובמיוחד לא לספק לה נשק כבד (תעודה 121). אין בידינו תיעוד מדויק על העסקה שנרקמה, אבל היא כללה ככל הנראה לבד מהטנקים, 200 במספר, גם תותחים ממונעים ('פריסטים'), 6 ספינות (בלא חימוש, שנועדו להיות ספינות טילים) וצוללות. אלה האחרונות היו אמורות להירכש בבריטניה (תעודה 174). המחיר הכולל ודרך המימון של העסקה גם הם אינם עולים בבירור מן התיעוד, אך מאוחר יותר, כאשר התפוצצה העסקה, דובר על 'שארית' של 80 מיליון דולרים לזכותה של ישראל, ובצד זה הוזכר מחירן של ספינות הטילים והוא 120 מיליון דולרים. כללו של דבר זו הייתה עסקת נשק רחבת ממדים, בעלת חשיבות עליונה לחידוש הארסנל הצבאי של צה"ל וגם בעלת משמעויות מדיניות חשובות.

העסקה התנהלה בסודי סודות ותחילת האספקה התנהלה בלא תקלות, אך בסוף אוקטובר 1964 החלו להתפרסם, תחילה בארצות הברית ואחר כך בעיתונות בגרמניה ידיעות, שמקורן בארצות ערב, על עסקות נשק בין ישראל לגרמניה. ידיעות אלה הועתקו גם לעיתונים בישראל, אך ישראל הכחישה אותן ועל פי בקשת גורמים ביטחוניים חדלה העיתונות בישראל לעסוק בעניין (תעודה 145).

אולם אי-אפשר היה להפסיק את הדיון הציבורי בגרמניה, שפרץ בכל עוזו. משבר הנשק היה המשבר הקשה ביותר ביחסי ישראל–גרמניה בתקופה שאנו דנים בה. נוסף על הממד הרגשי, שהיה קיים תמיד ביחסים בין שתי המדינות, הייתה במשבר סכנה לערעור כל המדיניות המזרח תיכונית של גרמניה ושל יחסיה עם ארצות הברית, שהייתה שותפה לעסקה. בעיצומו של המשבר נודע על ביקורו המיועד של ולטר אולבריכט במצרים כשהוא מביא אתו הבטחות לתמיכה כספית ומדינית במדינה המארחת. עיתויו של ביקור זה נתלה כמובן בעסקת הנשק עם ישראל.

בניסיון לשכך את המשבר פרסמו הגרמנים קודם כול את היקף היחסים הביטחוניים בין שתי המדינות, גרמניה וישראל, שלדבריהם הסתכמו ב-200 מיליון מרקים גרמניים בשנה 'בשנים האחרונות', וכללו מסירה של נשק, מטוסים ואניות. צוין גם שעסקות אלה נעשו בפיקוחה של ועדה פרלמנטרית מיוחדת שהיו חברים בה 'אנשי אמון', נציגי שלוש המפלגות בבונדסטאג (תעודה 145). בכך לא היה די, ולאחר דיונים אחדים החליטו הגרמנים להפסיק את אספקת הנשק ל'אזורי מתיחות' בכלל ובתוך כך לבטל את העסקה עם ישראל ולהציע לה תמורה כספית בעבור הנשק שלא סופק (תעודה 169).

DR. K. ADENAUER (C), FORMER W. GERMAN CHANCELLOR, REPLYING TO GREETINGS EXTENDED TO HIM BY FOREIGN MIN. ABBA EBAN, LOD AIRPORT.

ההצעה הגרמנית עוררה זעם בישראל. בדיון שהתקיים בירושלים ב-9 בפברואר 1965 הוחלט להודיע לגרמנים שישראל עומדת על ביצוע ההסכם כלשונו, היא איננה רואה את עצמה כנמצאת באזור מתיחות או כנתונה בסכסוך מזוין אלא 'כחלק מהעם היהודי הנתון לאיומי השמדה מצד שלטון דיקטטורי במצרים' (תעודה 175). כרגיל במשברים כגון אלה גלש הסכסוך גם לארצות הברית, וחלקים ניכרים מן הציבור היהודי ומנהיגיו התגייסו למען המשך אספקת הנשק לישראל (תעודה 193).

אירועים אלה הביאו את הגרמנים למסקנה שאי-אפשר להמשיך ולנהל את היחסים עם ישראל במסגרת בלתי רשמית והרחק מעין הציבור, ושיש להעמידם על בסיס רשמי וראשית כול לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל. לשם כך הוחלט לשגר שליח מיוחד לישראל כדי לדון על מכלול היחסים אִתה ובכלל זה אספקת הנשק, פרשת המדענים הגרמנים במצרים, הסיוע הכלכלי שהתנהל עד אז בסודיות ובצורה בלתי רשמית, והכוונה להחיל התיישנות על פשעי הנאצים.

בישראל היו בתחילה ספקנים באשר לצעד זה, אם אמנם יביא שינוי מהותי ביחסים עם גרמניה, וחששו כי השליח לא יבוא עם הצעות חדשות אלא יחזור על הצעות קודמות שכבר נדחו בעבר (תעודה 212), אך עד מהרה הבינו כי יש כוונה לקיים דיונים של ממש. ואכן הדיונים עם השליח הגרמני בירנבאך, שהתקיימו בחודש מארס, היו ענייניים ומהותיים. הם הקיפו את מכלול היחסים בין גרמניה לישראל והגיעו לסיומם בחליפת מכתבים בין הקנצלר ארהארד לראש הממשלה אשכול, ועל סמך אותם מכתבים הודיעו שתי המדינות על כינון יחסים דיפלומטיים, על העברת יתרת הנשק בהתאם להסכמים שנחתמו, על מאמצים שעושה גרמניה במסגרת החוק שלה לסיים את פרשת המדענים בגרמניה ועל הכוונה לפתוח במשא ומתן עם ישראל על עתיד הסיוע הכלכלי, שניתן עד אז בצורה בלתי רשמית (תעודה 246).
הסיוע הכלכלי לישראל
בדומה ליחסים הביטחוניים, תחילתו של הסיוע הכלכלי הגרמני לישראל בשיחת בן-גוריון-אדנאואר בניו יורק ב-14 במרס 1960. במהלכה של אותה שיחה ביקש בן-גוריון שגרמניה תעניק לישראל בעשר השנים הבאות מלווה בן 40–50 מיליון דולרים בכל שנה לסיוע בקליטת עולים ולפיתוח הנגב (ראו תעודות למדיניות החוץ של מדינת ישראל, י"ד: 1960, ירושלים 1997, תעודות 214, 215).
על יסוד אותה שיחה, ואף שלא נחתם שום הסכם בכתב, העניקה גרמניה תשלומים על חשבון סכום זה שהסתכמו ב-140 מיליון דולרים בשנים 1962–1964 (תעודה 342).

המלווה עצמו, התשלומים שהועברו והשימוש שנעשה בהם נשמרו על פי דרישת אדנאואר בסוד כמוס. בלשון העוסקים בכך, ושנער בראשם, נקרא המלווה 'העניין', וכדי למנוע הדלפה הועברו התשלומים דרך הבנק לפיתוח ולשיקום בפרנקפורט ולא בצינורות רשמיים של ממשלת גרמניה. ככל הידוע נכנסו התשלומים לתקציב הפיתוח של ישראל ושימשו להשקעות בתשתית, בעיקר בנגב.

בעקבות חליפת המכתבים בין הקנצלר ארהארד וראש הממשלה אשכול וכינון היחסים עם גרמניה (תעודה 246) פתחו הצדדים במשא ומתן לסיוע כלכלי לישראל. הדיונים היו ממושכים וקשים. במהלכם התברר לצד הישראלי שהגרמנים קבעו לעצמם כמה כללי יסוד בעניין הסיוע לישראל וזה עיקרם: (1) לא יהיו עוד הסכמים חשאיים והסיוע יינתן בגלוי בהתאם לתנאים של הסיוע הגרמני לארצות מתפתחות; (2) הסיוע יינתן בעיקרו למיזמים של בניית תשתית; (3) הסכם הסיוע יהיה מתמשך, דהיינו לא יהיה צורך במשא ומתן כולל בכל שנת תקציב; (4) לאחר סיום נאות וחד-פעמי של ההתחייבויות הגרמניות לסיוע הביטחוני שהופסק לא יינתן עוד תשלום עבור סיוע ביטחוני.

הדיונים על הסיוע הסתיימו במאי 1966, ובסופו של דבר קיבלה ישראל סכום של 160 מיליון מרקים גרמניים, מהם ניתנו 20 מיליון במענק (תעודה 365). הסיוע נועד למיזמים של תשתית, בעיקר להקמת רשת טלפונים ולשיכון. בהתאם להבטחה ניתן סכום דומה גם ב-1967 בלי שהיה צורך במשא ומתן ממושך.


התקשרות בין ישראל למדינות השוק המשותף
פרשה בפני עצמה בתחום הכלכלי היה ניסיונה של ישראל לגייס את גרמניה לתמיכה במאמצים להשתלב בשוק המשותף. בשנים אלה הלכה וגברה ההכרה בצמרת הכלכלית והמדינית של ישראל שהתקשרות כלשהי עם השוק המשותף חיונית לעתידה הכלכלי של ישראל. העניין נדון בפגישת שרי האוצר של ישראל ושל גרמניה – לוי אשכול ולודוויג ארהארד – שהתקיימה במרס 1962. אשכול ביקש סיוע גרמני לחתימת הסכם התקשרות עם השוק. ארהארד השיב שמהלך כגון זה יש בו סכנה, משום שתשובה שלילית תהיה בעלת השלכות פוליטיות ארוכות טווח. הוא הציע במקום זאת פתרון ביניים: טיפול בבעיות דוחקות באמצעות הסדרים מיוחדים (תעודה 36).

תשובה זו לא הניחה את דעתה של ישראל, שכיוונה להסדר כולל עם השוק. ביוני 1962 שלח בן-גוריון מכתב אל הקנצלר אדנאואר שהיה מוקדש כולו לעניין השוק. אדנאואר השיב בקצרה וברוח חיובית שהוא סבור שכריתת הסכם מסחרי בין ישראל לבין השוק המשותף היא אכן בת ביצוע, אך בינתיים יש למצוא דרך להקלת קשרי המסחר באמצעות ביטול ההגבלות הקיימות בסחר המשותף (תעודות 43, 46).
כשנה וחצי לאחר מכן, כאשר גם אשכול וגם ארהארד שימשו ראשי ממשלה, חידש אשכול את בקשת ישראל להסכם התקשרות עם השוק. ארהארד השיב שלצערו אין הוא רואה בנסיבות הקיימות אפשרות של התקשרות של ישראל עם השוק מכיוון שדיון בבקשה הישראלית יביא מדינות אחרות מחוץ לאירופה להגיש בקשות דומות. הוא הודה שהמגעים שהתקיימו עם ישראל עד אז לא התנהלו בצורה משביעת רצון ולכן גרמניה כבר ביקשה את שותפותיה להנהיג ליברליזציה ביבוא מוצרי היצוא העיקריים של ישראל. כמו כן הודיע שגרמניה תתמוך בביטול המכסים על מוצרים שעברו תהליכי אשפרה ונוצרו מחומרי גלם שמקורם בארצות השוק (תעודות 106, 108).

הבטחותיו של ארהארד לא התממשו מיד ועניין ההתקשרות נותר על סדר היום של יחסי ישראל גרמניה בשנים הבאות. בדרך כלל גרמניה נתנה לישראל את תמיכה יציבה ביותר ביחסיה ובבקשותיה עם הקהילייה הכלכלית האירופית.
קשרי תרבות ומדע
בתקופה הנסקרת כאן הלכו והתהדקו הקשרים היום יומיים בין גרמניה לישראל. הדבר התבטא ביחסי סחר, בקשרי תיירות (בדרך כלל ביקורי ישראלים בגרמניה), או בבואן של קבוצות מאורגנות של גרמנים לישראל ובקשרים בין מוסדות חינוך ומדע. חשיבות מיוחדת נודעה לסיקור העיתונאי של הנעשה בגרמניה ושל יחסי ישראל–גרמניה בעיתונות הישראלית. עיתוני ישראל הקפידו לשלוח לגרמניה כמה מטובי כתביהם ואלה התערו במציאות הגרמנית וגילו בה התמצאות רבה.

קשרים אלה התקיימו והלכו והתהדקו על אף ההגבלות הנוקשות שהטילה ממשלת ישראל על קיום קשרים תרבותיים וחינוכיים עם גרמניה. הגבלות אלה אסרו כליל הופעות בידור של ישראלים בגרמניה ושל גרמנים בישראל והגבילו מאוד לימודים של סטודנטים ישראלים בגרמניה. על הגבלות אלה פיקחה ועדת שרים מיוחדת לענייני קשרי תרבות עם גרמניה (תעודות 27, 28). פרשה בפני עצמה הייתה קשרי המדע בין שתי המדינות שראשיתם ב-1959, עם הגעתה של משלחת גרמנית למכון וייצמן ושלושת מיליוני המרקים שהעבירו הגרמנים למכון לצורכי מחקר בעקבותיה ביקור המשלחת.

לאחר כינון הקשרים הדיפלומטיים עם גרמניה היה נהיר לקובעי המדיניות הישראלית שאי-אפשר עוד להמשיך במתכונת זו של יחסים בתחומי המדע והתרבות, מה גם שהשגריר הגרמני קבע ככל הנראה את הנורמליזציה ביחסי התרבות כאחת המטרות החשובות של היחסים עם ישראל. בהתאם לכך, וברוח היחסים החדשים שנוצרו בין שתי המדינות, הורה שר החוץ להניח למציאות לקבוע את גבולות המותר והאסור. פירוש הדבר שההגבלות שהוטלו בעבר הפכו לאות מתה, והוועדה המיוחדת שהוקמה לצורך העניין סיימה את פעולתה (תעודה 430).

מלחמת ששת הימים
כשהחלה שנת 1967 נכנסו יחסי ישראל–גרמניה לתלם של רשמיות וקביעות. האופי החשאי או הבלתי רשמי של היחסים והאווירה המשברית שאפפה אותם בעבר התפוגגו. עניינים 'רגילים' שהם בדרך כלל תוכן יחסי החוץ בין מדינות, הלכו ותפסו את מקומם, ביניהם – קשרי תרבות ומדע, התקשרותה של ישראל לקהילייה האירופית, שאלת גבולותיה של גרמניה ובעיית מזרח גרמניה, וכמובן – המצב הנפיץ במזרח התיכון.

מלחמת ששת הימים העמידה את שתי המדינות במבחן. גרמניה, לצד מדינות רבות אחרות, תמכה בישראל. לקראת המלחמה, כשהתעורר צורך דחוף בישראל באספקה של מסכות גז, גרמניה היא שנחלצה לעזרת ישראל ובמחווה עתירת סמליות סיפקה את הדרוש (תעודות 415, 416).

פרשת יחסי ישראל–גרמניה מאירה כמה צדדים באופיים המיוחד של שירות החוץ ושל יחסי החוץ של ישראל בשנים הראשונות לקיומה, על ליקוייהם ועל יתרונותיהם. שליחי ישראל באו לארצות כהונתם כשהם מעורים היטב ברקע התרבותי, ההיסטורי והמדיני של מקום שליחותם, לא מעטים מהם היו יוצאי הארצות שהם נשלחו לכהן בהן. דבר זה אמנם הקל עליהם להשתלב במרקם המקומי וליצור קשרים רבים במישור הציבורי ובמישור הבלתי פורמלי, אך בה בעת הם התקשו להבין את המציאות המשתנה ואת האופי המתחדש של מדינות אלה ולהסתגל אליהן. תופעה זו בלטה במיוחד ביחסים עם מדינות מזרח אירופה אך נראתה גם בגרמניה. נציגי ישראל בגרמניה ראו את עצמם קודם כול כתובעי עלבונה ורכושה של יהדות גרמניה שנכחדה, והרבו לפרוט על רגשות האשמה של הגרמנים, אך לא תמיד הפנימו שהם משרתים במדינה גרמנית חדשה, שבמקרים רבים רצתה לשכוח ולהשכיח את העבר, ובאותה עת גיבשה מדיניות גלובלית משל עצמה, שעיקרה השתלבות באירופה, יצירת קשר מיוחד עם ארצות הברית, ייצוב מעמדה הכלכלי והתרבותי של גרמניה בעולם ובמיוחד – יחס מלא רגישות לשאלת האיחוד מחדש של שתי הגרמניות. כל אלה חייבו איזון בין דרישות ישראל לבין האווירה המדינית והציבורית שבגרמניה, איזון שלא תמיד נשמר מצדם של הישראלים.

ג.2 | רשימת התעודות 1963-1961

1. דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל, ירושלים, אל קונראד אדנאואר, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 1 בינואר 1961
ארכיון המדינה, חט' 43, א 7229/11
ברכות ליום ההולדת ה-85 של אדנאואר, תכניות ישראל לשימוש במלווה הפיתוח שהוחלט עליו בפגישה בין אדנאואר לבן גוריון ב-1960, תכניות פיתוח הנגב של ישראל
לצפייה בסריקת מקור – נספח 1

2. מרדכי שלו, לשכת המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ ואחרים, ירושלים; 10 בפברואר 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3319/4
ישיבה במשרד החוץ על תכנית הפעולה של ישראל בגרמניה. המלצה של שנער להתחיל בפעולה שקטה לכינון יחסים דיפלומטיים עם גרמני, המלצת שנער מתקבלת

3. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ואחרים, ירושלים; 8 במארס 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.09, חצ 2355/6
פגישה עם אדנאואר: זירוז ביצוע מלווה הפיתוח לישראל, דיון בבעיות בין-לאומיות – השוק המשותף, בעיית ברלין

4. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה ולשכת ראש הממשלה, ירושלים; 12 במארס 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.09, חצ 2355/6
דברי אדנאואר במסיבת עיתונאים: חשש שמשפט אייכמן יזיק ליחסי ישראל-גרמניה, עמדתו כלפי ישראל בשנים האחרונות, הבעת אמון בראש ממשלת ישראל בן-גוריון

5. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, שר האוצר, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר המסחר והתעשייה, גיורא יוספטל, שר העבודה, ירושלים; 9 במאי 1961
ארכיון המדינה חט' 130.23, חצ 3309/13
פגישה עם שר הכלכלה ארהארד: שימושי ישראל במלווה לפיתוח הנגב, הבטחה של ארהארד לזרז את ביצוע המלווה

6. דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל, ירושלים, אל פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן; 16 במאי 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.09, חצ 2355/3
תרעומת של בן-גוריון על סחבת בביצוע מלווה הפיתוח

7. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל, ואל משרד החוץ, ירושלים; 19 במאי 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.09, חצ 2355/6
שיחות ופעולות לקידום ביצוע המלווה לפיתוח הנגב

8. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל, ירושלים; 19 במאי 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.09, חצ 2355/6
פגישה עם אדנאואר: אישר ביצוע התשלום הראשון של מלווה הפיתוח לנגב

9. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל מקס משולם ורון, מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 31 במאי 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3309/13
כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל וגרמניה, אין יסוד לידיעה שהמשלחת הגרמנית למשפט אייכמן תשמש גרעין לשיגור משלחת קבועה לישראל במעמד דומה לנציגות הישראלית בקלן, וזאת כתחליף ליחסים דיפלומטיים מלאים. מביע דעתו שהדרך היחידה היא להמתין להצעה גרמנית לכינון יחסים ולעשות פעולה בגרמניה בכיוון זה.
לצפייה בסריקת מקור – נספח 1

10. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל, ירושלים; 8 ביוני 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4316/5
הבטחה חוזרת של אדנאואר שלא יהיה איחור בביצוע מלווה הפיתוח, תשלום ראשון צפוי בעוד כחודשיים

11. מקס משולם ורון, מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן; 29 ביוני 1961
ארכיון המדינה, חט/ 130.23, חצ 3309/14
סערה סביב נסיעה של משלחת מורים מישראל לגרמניה, הלכי הרוח בישראל לאחר משפט אייכמן

12. חיים יחיל ואשר בן נתן, באותה עת בנציגות ישראל בקלן, אל גולדה מאיר, שרת החוץ, ירושלים ושמעון פרס, סגן שר הביטחון, תל אביב; 7 ביולי 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.09, חצ 2355/6
שמועות על אספקת נשק מישראל דרך גרמניה לפורטוגל לשימוש באנגולה, מציעים בשלב זה לא להגיש איגרת מטעמה של ישראל בנושא זה

13. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל אריה לבבי, סגן המנהל הכללי של משרד החוץ ואל המחלקה הכלכלית, ירושלים; 12 ביולי 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.09, חצ 2355/6
שיחה עם מילר ארמק, מזכיר המדינה במשרד הכלכלה: מסירת איגרת מישראל אל מדינות השוק המשותף ובה בקשה לפתוח בשיחות למציאת הסדר בין ישראל למדינות השוק, פגישה עם שר החוץ ברנטנו באותו עניין, תשובה חיובית של גרמניה לבקשת ישראל

14. שמואל בנדור, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 18 ביולי 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3309/13
מציע דיון במשרד החוץ על יחסי ישראל-גרמניה. הצעותיו הן: לפעול למען כינון יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות, לסכל את הרעיון הפיכת המשלחת הגרמנית למשפט אייכמן לנציגות של קבע ותחליף ליחסים מלאים, נורמליזציה של תנועת אנשים פרטית לגרמניה, המשך המדיניות התומכת בחילופי ביקורים במישור הלא-רשמי, לא לעודד קשרי תרבות

15. שיחת המנהל הכללי של משרד החוץ, חיים יחיל, ירושלים, עם המשקיף הגרמני למשפט אייכמן פון פרוישן; 8 באוגוסט 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3309/13
יחיל מתייחס לדעותיו של שגריר גרמניה במצרים על המצב במזרח התיכון– יחסי גרמניה-מצרים והשפעתם על קשרי גרמניה עם ישראל, כינון יחסים דיפלומטיים עם גרמניה, התקשרות ישראל לשוק המשותף
16. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, שר האוצר, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר המסחר והתעשייה, גיורא יוספטל, שר העבודה, ירושלים; 23 באוגוסט 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4316/5
עיכובים בביצוע המלווה לישראל בשל התנגדות משרד החוץ הגרמני, בקשת אדנאואר שישראל תפעל במשרד החוץ הגרמני לריכוך עמדתו

17. יוחנן מרוז, המזכיר המדיני ומנהל לשכת שרת החוץ, ירושלים, אל גולדה מאיר, שרת החוץ ואל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, 30 באוגוסט 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4316/5
דורש לקיים בדק בית מקיף במכלול היחסים בין ישראל וגרמניה בשל נסיגה במרבית התחומים: יחסים, השוק והמלווה. מציע ליצור משבר אימון ישראלי (יהודי) גרמני כדי להפעיל לחץ על הגרמנים

18. הנחיות יסוד לשנער בעניין עמדת גרמניה להתקשרות ישראל לשוק המשותף; 31 באוגוסט 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3309/15
הנחיות לקראת שיחה עם מילר-ארמק בעניין בקשתה של ישראל להתקשרות עם השוק המשותף

19. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, שר האוצר, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר המסחר והתעשייה, גיורא יוספטל, שר העבודה, ירושלים; 6 לספטמבר 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3309/15
שיחה עם מילר-ארמק: הדגיש שמשרד הכלכלה הגרמני פועל בגישה חיובית בעניין התקשרות ישראל לשוק המשותף

20. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, שר האוצר, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר המסחר והתעשייה, גיורא יוספטל, שר העבודה, ירושלים; 26 בספטמבר 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.09, חצ 2355/6
התנגדות משרד החוץ הגרמני לביצוע המלווה לישראל

21. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, שר האוצר, גולדה מאיר, שרת החוץ, גיורא יוספטל, שר העבודה, ירושלים; 25 באוקטובר 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.09, חצ 2355/6
מדווח על הסכם קרוב לביצוע מלווה הפיתוח לישראל, קורא למתינות וסבלנות במשא-ומתן בעניין המלווה

22. אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון, אל משרד החוץ, ירושלים; 31 באוקטובר 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3309/15
רגישות גרמנית לדעת הקהל בארצות-הברית סביב משבר ברלין, קורא לנצל רגישות זאת להפעלת השפעה על גרמניה.

23. תשובת ראש הממשלה בכנסת בסיום הוויכוח המדיני על עמדת ישראל כלפי גבול אודר-נייסה; 31 באוקטובר 1961
דברי הכנסת, מושב שני של הכנסת הרביעית, כרך XXX, ישיבה קס"א, 31 באוקטובר 1961, עמ' 72
עמדתו כלפי גבול אודר-נייסה, רואה בו גבול של מציאות מדינית ולא גבול היסטורי

24. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון; 6 בנובמבר 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3309/15
קורא לזהירות בניסיון להפעיל השפעה על גרמניה דרך יהודי ארצות-הברית, מציע שיחה של אישיות בכירה (בלאושטיין?) עם נציג גרמני רב-השפעה בארצות-הברית להסביר הדאגה בישראל מההסתייגות הגוברת בגרמניה מיחסים עם ישראל
25. שמואל בנדור, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל גולדה מאיר, שרת החוץ, ירושלים; 12 בנובמבר 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3309/15
מניח שישראל פועלת ל"נירמול" היחסים עם גרמניה, מציע לעודד ביקורי גרמנים בישראל, מציע לשתף פעולה עם ארגונים גרמניים הפועלים באוריינטציה של סיוע לעמי אפריקה
26. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון; 13 בנובמבר 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3309/15
לאחר התייעצות עם שרת החוץ בעניין הפעלת השפעה על גרמניה בארצות-הברית. מציע שהאישיות שתשוחח עם נציג גרמני בארצות-הברית תופיע לא בשם ישראל אלא בשם יהודי ארצות-הברית, מציע שיתוף-פעולה בין ישראל וגרמניה במפעל חינוכי-התיישבותי בטוגו.
27. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן; 3 בדצמבר 1961
ארכיון המדינה, חט' 93.43, חצ 583/2
קשרי תרבות עם גרמניה, נכונות הגרמנים לסייע למפעלים קונסטרוקטיביים, מפעלי תרבות וחינוך בישראל, הצורך בביקורים הדדיים בגרמניה

28. הנחיות בדבר קשרי תרבות עם גרמניה; ירושלים, 3 בדצמבר 1961
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/5
הנחיות בדבר קשרי תרבות וביקורים הדדיים כפי שסוכמו על-ידי ועדת שרים לעניין קשרי תרבות עם גרמניה.

29. דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל, ירושלים, אל קונראד אדנאואר, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 29 בדצמבר 1961
ארכיון המדינה, חט' 43, חצ א 7229/9
ברכות לבחירתו מחדש כקנצלר, הבעת תודה על התחלת הביצוע של מלווה הפיתוח

30. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון; 8 בפברואר 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/1
יחיל מסתייג מהפעלת העיתונות היהודית בארצות-הברית כדי לציין חוסר שביעות רצון מהתקדמות היחסים בין גרמניה וישראל

31. אמיל נג'ר, שגריר ישראל בבריסל, אל אריה לבבי, סגן המנהל הכללי של משרד החוץ ומשה אלון, מנהל המחלקה הכלכלית במשרד החוץ, ירושלים; 17 בפברואר 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.06, חצ 1958/10
שיחה עם הנציג הגרמני הקבוע בשוק המשותף: קשיים בביצוע בקשת ישראל להתקשרות, לדעתו רק הסדר גלובלי יביא לפתרון בעיית ישראל והשוק

32. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל דוד בן-גוריון, ראש הממשלה, ירושלים, ואל גולדה מאיר, שרת החוץ, ירושלים; 18 בפברואר 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4316/5
פגישה עם מילר-הרמן, ממשלחת הפרלמנט האירופי: המניעים מאחורי היסוסיה של גרמניה לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל, מציע פתרון ביניים בדמות הקמת נציגות מסחרית או קונסולרית

33. שמואל בנדור, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 20 בפברואר 1962
ארכיון המדינה, חט 130.23, חצ 3399/1
נימוקים נגד פתיחת קונסוליה גרמנית בישראל כתחליף לכינון יחסים מלאים

34. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 22 בפברואר 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/1
התנגדות להקמת יחסים קונסולריים בין גרמניה לישראל כתחליף לכינון יחסים מלאים

35. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל אריה לבבי, סגן המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 28 בפברואר 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.06, חצ 1959/3
פגישה עם לאהר, ממשרד החוץ: דעתו שכל עוד לא תוסדר ההתקשות עם בריטניה לא יהיה משא-ומתן בבקשת ההתקשרות של ישראל

36. זיכרון דברים מהשיחה בין לוי אשכול, שר האוצר לבין לודוויג ארהארד, שר הכלכלה של גרמניה, בבריסל, ב-3 במארס 1962 (תאריך התעודה – 5 במארס 1962)
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/1
דיווח של שנער משיחה זאת: הבטחה של ארהארד לפתוח בשיחות על התקשרות עם ישראל, הסכמתו שיינתן פרסום לשיחה עם אשכול, הדגשתו כי ממשלת בון תתמוך במציאת פתרון מעשי וחיובי במסגרת משא ומתן עם ישראל

37. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל אריה לבבי, סגן המנהל הכללי של משרד החוץ ואל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 27 במארס 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.06, חצ 1959/2
פגישה עם מילר-ארמק: הבטחתו לפעול בוועדת השרים של השוק המשותף בהתאם לסיכום שהתקבל בשיחות אשכול-ארהארד

38. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 15 באפריל 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/12
דיווח על דיון שהתקיים בכנס השגרירים הגרמנים במזרח התיכון בענייני ישראל: בעניין היחסים יש התלבטות רבה, ההצעה לפתרון ביניים בצורת שיגור משלחת מסחרית נפסל בשל התנגדות ישראל, בעניין ההתקשרות לשוק יש הסכמה שצריך להתעלם מהלחץ הערבי בשאלה זאת

39. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 17 באפריל 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/1
שיחות עם שר החוץ שרדר: מצדד בהתקנת יחסים בהקדם, שאל אם ישראל תיענה בחיוב לבקשה לכינון יחסים, שיחה עם לאהר: דיווח על כנס שגרירי גרמניה במזרח התיכון, דעתם שיש להציע לישראל יחסים מלאים ולא פתרון בצורת יחסים חלקיים.

40. החלטות ועדת השרים לעניין קשרי תרבות עם גרמניה; 28 במאי 1962
ארכיון המדינה, חט 130.23, חצ 3534/1
סדרי עבודתה של הוועדה הבין משרדית לקשרי תרבות עם גרמניה, הגבלות על קשרים בין מוסדות מדע ומדענים, קשרי עיתונות בין שתי המדינות

41. דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל, ירושלים, אל קונראד אדנאואר, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 6 ביוני 1962 (באנגלית)
ארכיון המדינה, חט' 43, א 7229/11
מודיע על שליחת סגן שר הביטחון שמעון פרס לשיחות בגרמניה

42. לוי אשכול, שר האוצר, ירושלים, אל שגרירות ישראל בלונדון ונציגות ישראל בקלן; 16 ביוני 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3400/1
מבקש להעביר לנחום גולדמן כי יש ידיעות שגרמניה חותרת להסכם בדבר תשלום סופי גלובלי לכל נפגעי הנאצים.

43. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה, ירושלים, אל קונראד אדנאואר, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 27 ביוני 1962 (באנגלית)
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4326/17
ההתקשרות עם השוק המשותף חיונית לעתידה הכלכלי של ישראל

44. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, שר האוצר, וצבי דינשטיין, המפקח על מטבע חוץ, משרד האוצר, ירושלים; 28 ביוני 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3400/1
הגשת תזכיר בעניין תשלום פיצויים לנפגעי הנאצים לאחר תום הסכם השילומים

45. משרד החוץ, ירושלים, אל הנספחים הצבאיים בשגרירויות ישראל בוואשינגטון, רנגון ואוטווה; 22 ביולי 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/16
תדרוך בעניין הידיעות על ניסויי טילים במצרים: השיגור כלל שני טילים לטווחים של 380 ו-600 ק"מ, ישראל ידעה על התעסקות מצרים בתחום זה, יש בשיגור הישג תעמולתי גדול.

46. קונראד אדנאואר, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון, אל דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל, ירושלים; 9 באוגוסט 1962 (בגרמנית ובעברית)
ארכיון המדינה, חט 43, א 7229/11
ניתן לסייע לישראל לשפר קשריה עם השוק על בסיס הוראות הסכם השוק המשותף לפיהן על הקהילייה לתרום לביטול גובר והולך של ההגבלות לקשרי הכלכלה בין המדינות ולפיתוח הסחר העולמי

46א. שמעון פרס, סגן שר הביטחון, תל אביב, אל אשר ארבל, נציגות ישראל בקלן; 17 באוגוסט 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.2 חצ 4326/20

47. אמיל נג'אר, שגריר ישראל בבלגיה, אל אריה לבבי, סגן המנהל הכללי של משרד החוץ, ומשה אלון, מנהל המחלקה הכלכלית במשרד החוץ, ירושלים; 28 באוגוסט 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.06, חצ 1959/5
שיחה עם הארקורט, נציג גרמניה במועצת השרים של השוק, ציין שלראשונה קיבל הנחיות לתמוך במשא-ומתן לקראת כריתת הסכם מסחרי בין השוק לישראל

48. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב, אל דוד בן-גוריון, ירושלים; 7 באוקטובר 1962
ארכיון המדינה, חט' 43, א 7229/9
מציע שיכתוב אל אדנאואר ויברכו על השינוי בעמדתה של גרמניה לגבי התקשרות ישראל לשוק ועל מלאות עשור להסכם השילומים תוך ציון התרומה לבניין המשק הישראלי

49. שמואל בנדור, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל גולדה מאיר, שרת החוץ, ירושלים, 6 בנובמבר 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/2
ביקורת על תיפקדו של ראש הנציגות של ישראל בקלן: מציע שימונה ראש נציגות שיישב דרך קבע בקלן וידווח למשרד החוץ

50. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב, אל שמואל בנדור, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 16 בנובמבר 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/2
מציין שהנהלת העניינים במשלחת ישראל בקלן מסתמכת על סידור שנקבע בעבר ומתאימה לאופי הפעילות של הנציגות. טוען שיש דיווח קבוע ומסודר למשרד החוץ

51. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב; 14 בדצמבר 1962
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/7
הפצת סקירה על-ידי פרופ' בהם בגרמניה על ניסויי הטילים במצרים

52. הודעת דובר רשמי בבון על האפשרות לכינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לגרמניה; 8 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/3
הודעת דובר רשמי בבון כי ממשלת גרמניה מעוניינת לבחון את האפשרות לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל

53. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל נציגויות ישראל בחוץ לארץ; 16 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4315/3
מעצר אזרח ישראל בשווייץ לאחר שיחה עם בתו של גרקה, אחד המדענים הגרמנים שפועל במצרים.

54. הודעת שרת החוץ בכנסת על פעולתם של מדענים ומומחים גרמנים במצרים, 20 במארס 1963
דברי הכנסת, מושב שני של הכנסת החמישית, כרך 36, ישיבה רל"ד, 20 במארס 1963, עמ' 1568-1569
הודעת שרת החוץ בכנסת על פעולתם של מדענים
גרמנים במצרים העוסקים בפיתוח כלי נשק, החלטה של הכנסת בעניין זה.

55. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן; 21 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט 130.23, חצ 3399/9
הנחייה לפנות למשרד החוץ הגרמני במישור הגבוה ביותר האפשרי ולמסור את נוסח הודעת שרת החוץ בכנסת ואת ההחלטה שהתקבלה בתום הדיון בעניין פעולת המדענים הגרמנים במצרים

56.חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל נציגויות ישראל בחוץ לארץ; 21 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט 130.23, חצ 3399/9
הנחיות להסברה בעניין פעולת המדענים הגרמנים במצרים: יש לעורר התבטאויות ומאמרים בגנות הפעולה ועל מזימותיה הנפשעות של מצרים בהכנותיה להשמדת ישראל. הכחשת האשמות נגד האזרח הישראלי שנעצר בשווייץ

57. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 22 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט 130.23, חצ 3399/9
פגישה עם לאהר ממשרד החוץ הגרמני ועם הופף בעניין המדענים הגרמנים במצרים, קשיים חוקתיים בפעולה נגד המדענים

58. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 25 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט 130.23, חצ 3399/9
תגובת ממשלת גרמניה על הודעת שרת החוץ בכנסת בדבר פעולות המדענים הגרמנים במצרים

59. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 26 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
שיחה עם דובר ממשלת בון, נוסח ההודעה שישראל מצפה לו מטעם ממשלת בון בעניין המדענים במצרים

60. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן; 26 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
הצעות ישראל לנוסח הודעת ממשלת גרמניה בעניין המדענים: יש צורך בהודעה ברורה וחזקה ולא מתחמקת.

61. אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון, אל שמשון ארד, מנהל מחלקת ארצות-הברית, ירושלים; 26 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
תגובת ארצות-הברית לידיעות על עבודת מדענים גרמנים במצרים. ההודעה יוצרת רושם שאין כל יסוד לטענות ישראל

62. שגרירות ישראל בוואשינגטון אל מחלקת ארצות-הברית, ירושלים; 26 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
הודעת מחלקת המדינה על פעולתם של מדענים גרמנים במצרים

63. הצהרה של דובר הממשלה הפדרלית הגרמנית בעניין עבודת מדענים גרמנים במצרים; 27 במארס 1963 (בגרמנית)
ארכיון המדינה, חט' 93.43, חצ 585/12
לגרמניה אין ראיות שנתינים גרמנים לוקחים חלק בייצור כלי נשק גרעיניים, כימיים או ביולגיים. במידה שנתינים גרמנים משתתפים בייצור כלי נשק אחרים באזורי מתיחות גרמניה מגנה פעילות כזאת ותבדוק אם אפשר למנוע אותה
לצפייה – נספח תרגום לעברית

64. שלמה ארגוב, הקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ ושמשון ארד, מנהל מחלקת ארצות-הברית, ירושלים; 27 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
פעולות ארגונים יהודים בארצות-הברית בעניין המדענים הגרמנים במצרים. הפעולה בעיצומה, ממדיה גדלים, מבקש הנחיות להמשך הפעולה

65. דובר משרד החוץ, ירושלים, אל הנציגות של ישראל בקלן; 28 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
תגובת ממשלת ישראל על הודעת ממשלת גרמניה בעניין המדענים הגרמנים: עמדת ישראל תיקבע על פי הצעדים המעשיים שגרמניה תנקוט

66. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב; 28 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט' 93.43, חצ 585/12
הערכה חיובית של הודעת ממשלת גרמניה בעניין המדענים והצעות לפעולות נוספות במישור הממשלתי והפרלמנטרי

67. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל נציגויות ישראל בחוץ לארץ; 30 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
הנחיות בעניין מעצר הסוכן הישראלי בן גל בשווייץ ובעניין המדענים: יש לאתר את נושא בן-גל ולהמשיך להוקיע את עבודת המומחים

68. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן; 31 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
פעולות הסברה בגרמניה בעניין המדענים: יש להנחיל לגרמנים את חומרת הנושא. אין לישראל עניין בחידוד היחסים עם גרמניה

69. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון; 31 במארס 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
הנחיות להמשך הפעולה בארצות-הברית בעניין המדענים: יש להמשיך בפעולת הארגונים היהודים, בהפעלת אנשי ציבור ועיתונאים

70. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 2 באפריל 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
פגישה של נציגי מפלגות בבונדסטג וניסוח הודעה משותפת בעניין המדענים, דעת כולם שיש לעשות הכול כדי למנוע נזק לישראל
71. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל דוד בן-גוריון, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, ירושלים, ומאיר עמית, ראש אגף מודיעין בצה"ל וראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; 4 באפריל 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
פגישה עם לודוויג ארהארד, ממלא מקום אדנאואר: מבינים עמדת ישראל ועושים הכול לפתרון הבעיה, הדרך המעשית והמהירה ביותר היא שכנוע המדענים לחזור ופועלים בהתאם.
72. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל דוד בן-גוריון, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, ירושלים, ומאיר עמית, ראש אגף מודיעין וראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; 5 באפריל 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
פגישה במשרד הקנצלר עם איש אמונו של אדנאואר: פעולות להחזרת המדענים הגרמנים לגרמניה, מקווה שתתקבל הצהרה מאדנאואר שתשים קץ לוויכוח הפומבי החריף בסוגיה זאת.

73. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל דוד בן-גוריון, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, ירושלים, ומאיר עמית, ראש אגף מודיעין וראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים; 5 באפריל 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
שיחה עם שר החוץ שרדר: עושים הכול לפתרון בעיית המדענים על ידי שכנועם לעזוב את מצרים, לפי ידיעות שבידם אין כל אישור ליצור נשק בלתי קונבנציונלי במצרים

74. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 16 באפריל 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/10
פעולות להחזרת המדענים מגרמניה, אדנאואר טרם החליט אם יפרסם הודעה בעניין המדענים

75. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב; 3 במאי 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
יזמה פרלמנטרית לחקיקת חוק בעניין המדענים הגרמנים

76. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל קונרד אדנאואר, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 3 במאי 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4326/17
תזכיר בעניין מלווה פיתוח מגרמניה [תרגום מגרמנית]

77. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 6 במאי 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
קשיים בתהליך החקיקה בנושא המדענים הגרמנים במצרים

78. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ואל פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב; 10 במאי 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/11
הסכמה פנימית בין סיעות הפרלמנט בנושא טיוטת חוק בעניין המדענים הגרמנים במצרים.

79. דוד בן-גוריון, ראש הממשלה, ירושלים, אל קונראד אדנאואר, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 15 במאי 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/3
הסכנות לישראל מאיחוד מצרים-סוריה-עיראק; הלוואת פיתוח לישראל

נספח בגרמנית

80. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 25 ביוני 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
דיונים פנימיים של המפלגות בגרמניה בעניין הגשת חוק המדענים

81. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 27 ביוני 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/8
התנגדות של המפלגה הדמוקרטית החופשית ליזמה מפלגתית להגשת החוק בעניין המדענים

82. החלטת הבונדסטאג על חקיקה בעניין המדענים במצרים; 28 ביוני 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
הצעת החלטה של הבונדסטאג בעניין המדענים במצרים
לצפייה בסריקת מקור – נספח 1

83. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 30 ביוני 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/9
קשיים בניסוח החלטת הבונדסטאג על חקיקה בעניין המדענים הגרמנים במצרים, פעולות להחזרת המדענים ממצרים

84. קונראד אדנאואר, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון, אל דוד בן גוריון, ראש ממשלת ישראל לשעבר, ירושלים; 16 ביולי 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/3
מכתב הוקרה לרגל פרישתו של בן-גוריון

85. לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, ירושלים, אל קונראד אדנאואר, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 31 ביולי 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/3
מכתב הכרות; נכונות אשכול להיפגש עם נשיא מצרים למשא-ומתן ישיר

86. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 11 באוגוסט 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/8
שיחה עם שירמר ממשרד החוץ הגרמני: קשיים בחקיקה הגרמנית בעניין המדענים

87. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל ראש הממשלה, לוי אשכול, שרת החוץ, גולדה מאיר ושר האוצר, פנחס ספיר, ירושלים; 14 באוגוסט 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4326/17
ביצוע הסכם השילומים, התקדמות בעניין חוק המדענים, תזכיר הפיצויים – שוקלים דרך להסדר, כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לגרמניה – אדנאואר עומד על מילוי הבטחתו לכונן יחסים

88. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר האוצר, ירושלים; 16 באוגוסט 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3534/4
פגישה עם אדנאואר: מנוי וגמור אתו להציע כינון יחסים דיפלומטיים בין גרמניה וישראל

89. תזכיר שהוגש כנספח למכתב ראש נציגות ישראל בקלן למשרד האוצר הגרמני; ספטמבר 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3400/1
הגשת תזכיר בעניין פיצויים לנפגעי השואה

90. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ ופנחס ספיר, שר האוצר, ירושלים; 5 בספטמבר 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4326/17
שיחה עם לאהר ממשרד החוץ: קשיים בביצוע ההלוואה גרמנית לישראל, גישושים בכיוון של הארכת משך התקופה המוסכמת של ההלוואה

91. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ ופנחס ספיר, שר האוצר, ירושלים; 29 בספטמבר 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4326/17
הודעה של אדנאואר שאיננו יכול לעמוד בהבטחתו לכינון יחסים דיפלומטיים, הלוואה גרמנית לישראל, הוראה של אדנאואר לבצע את ההלוואה לישראל ללא דיחוי

92. קונראד אדנאואר, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון, אל לוי אשכול, ראש הממשלה; 14 באוקטובר 1963 (בגרמנית)
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/3
ברכות, החלטה נחושה של גרמניה לתרום לשלום במזרח התיכון

93. אבא אבן, סגן ראש הממשלה, ירושלים, אל פנחס ספיר, שר האוצר, ירושלים; 5 בנובמבר 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/3
התקשרות ישראל לשוק המשותף: יש לחתור לקשר רחב ובעל משמעות עם השוק ולא להסתפק בהסדרים בעלי משמעות מוגבלת

94. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה וגולדה מאיר, שרת החוץ, ירושלים; 20 בנובמבר 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/8
התקדמות בחקיקת החוק בעניין המדענים: החוק יקבע צורך ברישיון אך יש קשיים בהצעה לבטל דרכונים

95. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 28 בנובמבר 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.2 חצ 4315/6
התקדמות בחקיקה חוק בעניין המדענים: החוק יקבע צורך ברישיון.

96. תשובת לודוויג ארהארד, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, לשאלה במסיבת עיתונאים בדבר כינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל; 3 בדצמבר 1963 
ארכיון המדינה, חט' 93.02, חצ 945/9
"אין זו שאלה אם נכונן יחסים דיפלומטיים, אלא השאלה היא מתי נכונן אותם".

97. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 3 בדצמבר 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/4
שיחה עם לאהר: שואפים לכונן יחסים עם ישראל במועד מתאים, כדי להימנע מגל הכרות במזרח גרמניה, עושים הכול לזרז את החקיקה בעניין המדענים בגרמניה

98. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר האוצר, ירושלים; 8 בדצמבר 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4326/17
שיחה עם ארהארד: מכלול היחסים בין ישראל לגרמניה, כינון יחסים דיפלומטיים, השוק המשותף, המלווה, חקיקה בעניין המדענים בגרמניה, יחסים ביטחוניים

99. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל צבי דינשטיין, המפקח על מטבע חוץ, משרד האוצר, ירושלים; 10 בדצמבר 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3400/1
שיחה עם דאלגרין, שר האוצר: תביעת הפיצויים, נכונות גרמניה לשאת ולתת בעניין זה

100. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ ואל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 11 בדצמבר 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/8
ממשלת גרמניה החליטה על חקיקה בעניין המדענים שבמסגרתה תתאפשר ביטול דרכון של מי שמסרב לחזור

101. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 13 בדצמבר 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/4
דיון במפלגה הנוצרית דמוקרטית בעניין היחסים עם ישראל, חילוקי דעות בתוך המפלגה בנושא זה

102. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן; 15 בדצמבר 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/8
משמעות הצעדים הגרמניים בעניין המדענים איננה חקיקה חדשה אלא תיקון מנהלי לחוק הדרכונים, צעד מוגבל זה לא יתקבל בהבנה בדעת הקהל בישראל

103. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות הישראלית בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 16 בדצמבר 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/8
משמעות החקיקה בעניין המדענים היא חוק משלים לחוק הדרכונים, אין אפשרות להשיג יותר מזה

104. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן; 19 בדצמבר 1963
ארכיון המדינה, חט' 93.43, חצ 583/3
למרות שאין לייחס חשיבות יתרה להודעת ארהארד בעניין כינון היחסים, הוא מניח כי יהיה צורך להגיע בזמן הקרוב לעימות עם גרמניה בנושא זה. אכזבה מפעילות גרמניה בנושא חוק המדענים

105. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, 20 בדצמבר 1963
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3399/8
שיחה עם שר הפנים: תוכן התחיקה בעניין המדענים יהיה: קריאה למדענים לחזור, הטלת עונשים למי של יציית, ביטול הדרכון, כל זה ייכנס כתוספת לחוק הדרכונים

ג.3 | רשימת התעודות 1964

106. לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, ירושלים, אל לודוויג ארהארד, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 17 בינואר 1964
ארכיון צה"ל, חט' 1356/1988, תיק 396
התקשרות ישראל לשוק המשותף: אינו מטיל ספק בגישתו החיובית של ארהארד בכל מה שנוגע לדחיפות ולכורח בהסדר היחסים בין ישראל לשוק
לצפייה בסריקת מקור – נספח 1
107. דוד אפרתי, מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 30 בינואר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/1
סקירה היסטורית של תולדות היחסים בין ישראל וגרמניה מנקודת המבט של קשירת יחסים דיפלומטיים

108. לודוויג ארהארד, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון, אל לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, ירושלים; 31 בינואר 1964 (בגרמנית)
ארכיון המדינה, 130.23, חצ 4326/17
בנסיבות הנוכחיות אינו רואה אפשרות של התקשרות של ישראל עם השוק המשותף, מציע לפי שעה לפעול לליברליזציה של יחסי הסחר של ישראל עם מדינות השוק.
לצפייה בסריקת מקור – נספח 1
109. דוד אפרתי, מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל שמואל בנדור, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 11 בפברואר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/1
יחסי ישראל-גרמניה מתנהלים כשורה במישור המעשי-פרגמטי, אך ברגע זה לא נראה שיש לגרמנים כוונה להתקדם בכיוון של כינון יחסים דיפלומטיים. מציע לנקוט פעולה נמרצת לקידום היחסים ובכלל זה לפתוח במסע הסברה ולצמצם ככל האפשר את הקשרים הלא-חיוניים עם גרמניה

110. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב; 13 במארס 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3535/5
סיכום המצב בנוגע לחקיקה בעניין המדענים הגרמנים במצרים: הממשלה הכינה טיוטה לחוק שעכשיו נמצאת בבדיקה במשרד החוץ

111. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל לוי אשכול, ראש הממשלה וגולדה מאיר, שרת החוץ, ירושלים; 15 במארס 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/2
סקירה לקראת דיון ביחסי ישראל גרמניה. סבור שהמדיניות הגרמנית כלפי ישראל הסתבכה ועלולה להימצא במבוי סתום. איננו רואה סיכוי שממשלת גרמניה תחליט היום על כינון יחסים דיפלומטיים, יש לחפש פתרון מעבר שעיקרו לא בפשרה על צורת היחסים אלא על מועד כינונם

112. דיון במשרד ראש הממשלה על יחסי ישראל גרמניה; ירושלים, 15 במארס 1964
סקירה של שנער על פרשת כינון היחסים עם גרמניה מאז 1952, דעתו של שנער שיש אמת בטענת הגרמנים שהעיכוב נובע מחרדתם מהתמוטטות הלכת האלשטיין, מציע להימנע מיזמה ישראלית, להמתין להצעת גרמנית ובינתיים לצמצם את הקשרים עם גרמניה. יחיל מציע לנקוט קו תקיף נגד גרמניה, לדרוש מהם שיודיעו על כינון יחסים מלאים בקרוב, מציע פגישה בדרג של ראשי ממשלה, ספיר מציע להיכנס למערכה הסברתית בנושא זה

113. לוי אשכול, ראש הממשלה, ירושלים, אל לודוויג ארהארד, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 15 במארס 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4326/17
תרגום איגרת לקנצלר בנושא הסדרים מסחריים בין ישראל והשוק המשותף יהיו רק שלב הכנה ומעבר לקראת פתרון שלם
לצפייה בסריקת מקור – נספח 1

114. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל גולדה מאיר, שרת החוץ, ירושלים; 17 במארס 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3535/5
שיחה עם לאהר ממשרד החוץ: אין יסוד לשמועות על התנגדות משרד החוץ לחוק המדענים, החוק יכלול שלושה סעיפים: קריאה למדענים לחזור, הטלת עונשים על המסרבים, ביטול הדרכון במקרה של סירוב
115. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 20 באפריל 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/2
שיחה עם לאהר בעניין כינון היחסים: הלחץ הציבורי שישראל מארגנת בגרמניה בנושא זה מקשה על הממשלה
116. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, ירושלים; 20 באפריל 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02,חצ 4326/17
סידור פגישה בין ראש הממשלה אשכול לארהארד, התאריך המתאים לגרמנים הוא לקראת סוף השנה
117. דברי שרת החוץ גולדה מאיר במסיבת עיתונאים בדבר העסקתם של מדענים גרמנים במצרים; 24 באפריל 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4332/13
"אין להעלות על הדעת שממשלת גרמניה ובני העם הגרמני, הסולדים מעברה של גרמניה הנאצית, יוכלו להשלים עם פעולתם זו של מדעניה"

118. החלטת הכנסת בשאלת המדענים הגרמנים במצרים, ירושלים; 4 במאי 1964
דברי הכנסת, מושב שלישי של הכנסת הרביעית, 4 במאי 1964, כרך 39, עמ' 1682-3
הכנסת חוזרת ומביעה את תביעתה הדחופה והנמרצת שיינקטו אמצעים מידיים על-ידי השלטונות המוסמכים בגרמניה המערבית כדי לשים קץ לאלתר לפעילות נפשעת זו

119. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 5 במאי 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3535/1
שיחה עם שר הפנים הגרמני: תיאר את הקשיים בחקיקה בעניין המדענים בגרמניה

120. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל שגרירות ישראל בוואשינגטון והקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק; 5 במאי 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4332/13
הנחייה לפעולה ציבורית בארצות-הברית בעניין המדענים הגרמנים, ישראל רואה את העיקר לא בתיקון לחוק הדרכונים אלא בחוסר מעש וחוסר תגובה תקיפה ומוסמכת של ממשלת בון על כוונות הלוחמה ורצון ההשמדה של מצרים

121. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון; 22 במאי 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4314/12
רכישת טנקים מעודפי הציוד האמריקאי בגרמניה

122. מרדכי גזית, ציר ישראל בוואשינגטון, אל שמשון ארד, מנהל מחלקת ארצות-הברית, ירושלים; 22 במאי 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4314/12
גזית מדווח על שיחה עם רוברט קומר, איש המועצה לביטחון לאומי בארצות-הברית על קשרים צבאיים עם גרמניה.

123. מרדכי גזית, ציר ישראל בוואשינגטון, אל שמשון ארד, מנהל מחלקת ארצות-הברית, ירושלים; 26 במאי 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4314/12
ציר ישראל בוואשינגטון מדווח על שיחה עם ג'רניגן בעניין קשרים צבאיים עם גרמניה.

124. גולדה מאיר, שרת החוץ, ירושלים, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון; 26 במאי 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4314/12
בשל היסוסי הגרמנים יש הצעה להעביר את הטנקים דרך הולנד

125. שמשון ארד, מנהל מחלקת ארצות-הברית, ירושלים, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון; 27 במאי 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4314/12
מדווח על התפתחויות בעניין קשרים צבאיים עם גרמניה.

126. לוי אשכול, ראש הממשלה, ירושלים, אל לודוויג ארהארד, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 29 במאי 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/4
הצעת הגרמנים להסדרי סחר עם השוק המשותף רחוקה בהרבה מהצרכים של ישראל ששואפת להסכם התקשרות עם השוק

127. דוד אפרתי, מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן; 10 ביוני 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/4
ידיעות בעיתונות הגרמנית בדבר סיוע צבאי גרמני לישראל, כנראה במטרה לרכך עמדת ישראל בעניין המדענים במצרים

128. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב; 10 ביוני 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3535/1
ארהארד מנסה לקדם את החקיקה בעניין המדענים במצרים, היסוסים בקרב הסיעות בבונדסטאג

129. אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, וגולדה מאיר, שרת החוץ; ירושלים; 18 ביוני 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4313/12
הרמן מדווח על שיחה עם פלדמן, מקורב הנשיא ג'ונסון, שמסר שבשיחה בין הנשיא לקנצלר ארהארד נדונו היחסים הצבאיים בין ישראל לגרמניה, והנשיא הביע את דעתו למען קיום קשרים אלה.

130. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ ופנחס ספיר, שר האוצר, ירושלים; 15 ביולי 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3534/16
שיחה עם לאהר: התקדמות בביצוע החלק השני של המלווה לישראל, שנער עמד על שיעור של 90 מיליון דולאר, קשיים פרוצדוראליים בחקיקת החוק בעניין המדענים, טענות של לאהר על יחס דעת הקהל בישראל כלפי גרמניה

131. דברי ראש הממשלה לוי אשכול במסיבת עיתונאים בעניין גבול אודר-נייסה; 30 ביולי 1964
ארכיון המדינה, חט' 93.43, חצ 585/11
הכרת ישראל בגבול אודר-נייסה: "כל דרישה לשינוי גבולות באזור רגיש זה, בלבה של אירופה, עלולה לערער את היציבות המדינית ולסכן את שלום העולם"

132. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, ירושלים; 25 באוגוסט 1964
ארכיון המדינה, חט' 43/4, א 7228/4
סקירה של התבטאויות ישראל בנושא גבולות גרמניה, טענת הגרמנים בשיחה עם שנער שאף-פעם לא ביקשו תמיכה בעמדתם אבל שלא ציפו להצהרה חותכת של ישראל בנושא.

133. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה ואורי לוברני, מנהל לשכת ראש הממשלה, ירושלים; 5 בספטמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4010/24
טיוטת שדר ראש הממשלה לקנצלר ארהארד בעניין המדענים הגרמנים – הצעות לתיקונים של שנער

134. לוי אשכול, ראש הממשלה, ירושלים, אל לודוויג ארהרד, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 9 בספטמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3535/2
אכזבת ישראל שמדענים גרמנים עדיין פועלים במצרים, ישראל מייחלת לצעדים מצד גרמניה
לצפייה בסריקת מקור – נספח 1

135. הצהרת קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לודוויג ארהארד, במסיבת עיתונאים, בעניין המדענים הגרמניים במצרים; 25 בספטמבר 1964 (אנגלית)
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4010/24
חוק המדענים חסר ערך ואינו יכול לבלום את פעילות המדענים הגרמנים במצרים
לצפייה בסריקת מקור – נספח 1

136. הצהרת קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לודוויג ארהארד, במסיבת עיתונאים, בעניין חוק התיישנות פשעי הנאצים; 25 בספטמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4332/13
לדעת המשפטנים אין אפשרות לתקן את החוק אך דעתו שזה יהיה בלתי נסבל שהרוצחים הנאצים לא יהיו עוד צפויים לעונש
לצפייה בסריקת מקור – נספח 1

137. הודעת דובר משרד החוץ של ישראל על דבריו של הקנצלר ארהארד ב-25 בספטמבר 1964 בעניין המדענים הגרמנים במצרים והתיישנות פשעי הנאצים, ירושלים; 29 בספטמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4332/13
בעניין המדענים במצרים ממשלת ישראל עומדת על דעתה שיש לשים קץ לפעילות זאת, בעניין ההתיישנות ממשלת ישראל סבורה שפשעי הנאצים הם חריגים ואין להתייחס אליהם באמות המידה שבה מודדים פשעים אחרים

138. חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן; 30 בספטמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4332/13
ראש הממשלה מנחה את סביר לבוא בדברים עם מנהיגים סוציאל-דמוקרטים בגרמניה בעניין חוק המדענים

139. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל חיים יחיל, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ואל פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב; 3 באוקטובר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4332/13
פגישה עם ארלר, יושב-ראש הסיעה הסוציאל-דמוקרטית בפרלמנט: תומכים בהעברת חוק נגד העסקת המדענים במצרים

140. ואלטר איתן, שגריר ישראל בפאריס, אל אורי לוברני, מנהל לשכת ראש הממשלה, ירושלים; 8 באוקטובר 1964
ארכיון המדינה, חט' 93.01, חצ 2173/7
מעביר שדר מנחום גולדמן: דיבר עם ארהארד בעניין החוק נגד המדענים וביקשו להתבטא בעניין זה, ארהרד אמר שיתקיים על כך דיון בפתיחת מושב הבונדסטאג הקרוב

141. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב); 8 באוקטובר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4332/13
שיחות של סביר עם אנשי ציבור ופקידים בעניין חוק המדענים: ארהארד מעוניין לפעול, אך מהסס.

142. הודעת לודוויג ארהארד, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בעניין המדענים הגרמניים במצרים; בון, 15 באוקטובר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4332/13
גרמניה תמצה את כל האפשרויות לשים קץ לפעילות של גרמנים בחוץ לארץ העלולה להפוך לסכנה לשלום.
לצפייה בסריקת מקור- נספח 1

143.החלטת הכנסת בסיכום הדיון המדיני בעניין המדענים הגרמנים במצרים ובעניין התיישנות פשעי הנאצים; ירושלים, 19 באוקטובר 1964
דברי הכנסת, מושב רביעי של הכנסת החמישית, 19 באוקטובר 1964, כרך 41, עמ' 60 – 61.
קריאה למצות את כל האפשרויות לחיסול פעולת המדענים הגרמנים במצרים ולביטול התיישנות פשעי הנאצים

144. מרדכי גזית, ציר ישראל בוואשינגטון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 27 באוקטובר 1964
ארכיון המדינה, חט' 93.03, חצ 962/3
הצורך בעידוד אמריקאי של הגרמנים לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל

145. דוד אפרתי, מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל לשכת שרת החוץ, ירושלים; 28 באוקטובר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3535/4
ידיעות בעיתונות הערבית ממקורות בגרמניה על שיתוף-פעולה מדעי וסיוע צבאי גרמני לישראל

146. יעקב הרצוג, סגן המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון; 1 בנובמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3534/4
ידיעות ב"דר שפיגל" על מסירת ציוד צבאי גרמני לישראל, ישראל אינה עומדת לאשר ידיעות אלה

147. ליאו סביר, סגן ראש המשלחת של ישראל בקלן, אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב; 2 בנובמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/10
שיחה עם פון האזה ממשרד החוץ הגרמני: הדלפות בעיתונות הגרמנית על סיוע צבאי לישראל, החלטת הקבינט בעקבות הסערה הציבורית היא להודות בעצם הסיוע אך לעשות מינימליזציה של ממדיו ולהודיע שגרמניה לא תיכנס להסכמים חדשים של אספקת נשק

148. לשכת שרת החוץ, ירושלים, אל גולדה מאיר, שרת החוץ, באותה עת בסנטיאגו; 3 בנובמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4332/12
דיווח על השיחה של סביר עם פון האזה (מס' 147), החלטה להעביר שדר מאשכול אל ארהארד ובו דרישה להשמיט מהודעת הקבינט את הפסקה שגרמניה לא תיכנס להסכמים חדשים על אספקת נשק

149. שדר בעל פה מלוי אשכול, ראש הממשלה, ירושלים, אל לודוויג ארהארד, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 3 בנובמבר 1964 (אנגלית)
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4326/17
חשש שמא הודעת הקבינט הגרמני על שאין גרמניה מתכוונת להיכנס להסכמים חדשים על אספקת נשק תתפרש ככניעה ללחץ ערבי, דאגה מחוסר ההתקדמות בעניין המדענים הגרמנים

150. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, אבא אבן, סגן ראש הממשלה, שמעון פרס, סגן שר הביטחון, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 5 בנובמבר 1964
ארכיון המדינה, 130.23, חצ 3532/10
חילופי שדרים בין אשכול לארהארד בעניין אספקת הנשק
והמדענים, ארהארד מבטיח לעשות את כל המאמצים להוציא את כל המדענים ממצרים, שאלת ארהארד אם ישראל תיאות להמיר בכסף את יתרת הנשק שלא נשלח, בקשת אשכול לפגישה עם ארהארד

151. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, אבא אבן, סגן ראש הממשלה, שמעון פרס, סגן שר הביטחון, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, תל אביב; 5 בנובמבר 1964
ארכיון המדינה, 130.23, חצ 3532/10
תמצית שדר ארהארד אל אשכול: גרמניה עושה הכול לפתור את שאלת המדענים במצרים, לגבי היחסים עם ישראל יש לזכור כי למרות חשיבותם הרבה של יחסי גרמניה עם ישראל גרמניה מודרכת קודם כול אל ידי הצורך לפעול למען המטרה העליונה של איחוד מחדש

152. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל מרדכי גזית, ציר ישראל בוואשינגטון, 5 בנובמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 93.02, חצ 962/3
השפעת ארצות-הברית על כינון יחסים בין ישראל לגרמניה, מסקנתו, שאם הגרמנים ירצו לכונן יחסים לא יזדקקו לעצת ארצות-הברית אלא יעשו זאת על דעת עצמם

153. אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון; 15 בנובמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3535/7
ביקור שר החוץ הגרמני שרדר בארצות-הברית: מציע להימנע מהפגנות נגד אלא להבליט עמדת ישראל בעניין המדענים וההתיישנות במאמרים ובשיחות, בעניין כינון יחסים יש חשיבות לשיחה עם האמפרי

154. יעקב דורון, היועץ המשפטי בפועל של משרד החוץ, ירושלים, אל אבא אבן, סגן ראש הממשלה, ירושלים ; 17 בנובמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4326 /4
דרישת ישראל להאריך את תקופת ההתיישנות על פשעי הנאצים

155. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל נציגות ישראל בקלן; 23 בנובמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/10
פעולה ציבורית יהודית בארצות-הברית לרגל בואו של שר החוץ הגרמני שרדר: פרסום הודעות, הפגנות, הפעלת העיתונות, פגישה תקיפה של ותיקי המלחמה עם השגריר הגרמני בוואשינגטון בעניין חוק ההתיישנות

156. כתריאל כץ, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, אל משה ביתן, מנהל מחלקת ארצות-הברית, ירושלים; 25 בנובמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3531/42
פעולה ציבורית יהודית בארצות-הברית לרגל בואו של החוץ הגרמני שרדר: פירסומים בעיתונות, הודעות של ארגונים יהודים, הימנעות של שרדר מפגישה עם מועדון הנשיאים

157. אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון, אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ ומשה ביתן, מנהל מחלקת ארצות-הברית, ירושלים; 2 בדצמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4326/4
פעולה ציבורית יהודית בארצות-הברית כלפי הגרמנים: לפי הנחיות משרד החוץ יהודי ארצות-הברית ריכזו את מאמציהם בנושא חוק ההתיישנות ופעולת המדענים הגרמנים במצרים. סבור שיש להתמקד בנושא כינון היחסים, ולהבטיח שצעד זה לא יבוא על חשבון המשך העזרה הממשית של גרמניה לישראל

158. שיחת אורי לוברני, מנהל לשכת ראש הממשלה, ירושלים, עם נחום גולדמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי; 9 בדצמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/5
שיחה עם גולדמן: גולדמן מתרשם שיש סכנה מידית להפסקת הסיוע הצבאי הגרמני לישראל, מציע לגייס את פרס לשיחות בגרמניה ובפרט עם שטראוס

159. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל-אביב, אל גולדה מאיר, שרת החוץ, ירושלים; 10 בדצמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4326/17
פגישות בגרמניה, בין היתר עם לאהר, ממשרד החוץ, שרמז על האפשרות של שיגור משלחת מסחרית כתחליף לכינון יחסים – שנער הביע התנגדות נמרצת, הבטחות בעניין מלווה הפיתוח

160. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל שגרירות ישראל בוואשינגטון, נציגות ישראל בקלן ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, (תל-אביב); 11 בדצמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3534/4
פעולה ציבורית יהודית בארצות-הברית: שרת החוץ מסכימה להצעות הפעולה של השגריר הרמן (מס' 157) ומוסיפה הנחיות: יש ליצור רושם אצל הגרמנים שארצות-הברית תומכת בכינון יחסים ובהמשך העזרה החומרית הגרמנית לישראל, רצוי כי יהודי ארצות-הברית יופיעו כמעוניינים ביחסים תקינים בין גרמניה, ארצות-הברית וישראל

161. מחלקת מערב אירופה ומחלקת ארצות-הברית, ירושלים, אל שגרירות ישראל בוואשינגטון והקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק; 16 בדצמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/3
תשובות ארהארד במסיבת עיתונאים: גרמניה רוצה בכינון יחסים בהדרגה, אולי בשלב ראשון על ידי שיגור משלחת מסחרית, קיימת נכונות עקרונית לפגישה בינו לבין ראש הממשלה אשכול, ממשלת גרמניה מתנגדת לאספקת נשק, יש אפשרות להארכת מועד ההתיישנות של פשעי הנאצים

162. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, (תל-אביב); 17 בדצמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/10
פגישה עם גרסטנמאייר, נשיא הבונדסטאג הגרמני: הסברים על שיחתו עם נשיא מצרים נאסר – הבהיר התנגדותה של גרמניה לאספקת נשק למזרח התיכון בכללו, הבהיר לנאסר שגרמניה עומדת לכונן יחסים עם ישראל

163. דוד אפרתי, מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן; 24 בדצמבר 1964
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/3
יש להפריך את הסברה הרווחת בגרמניה שקיימים חילוקי דעות בישראל בין משרד החוץ העומד על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים לבין משרד ראש הממשלה שנכון לקבל הצעת פשרה בדמות הקמת קונסוליות כלליות בשלב הראשון

ג.4 | רשימת התעודות ינואר-אפריל 1965

164. לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, ירושלים, אל לודוויג ארהארד, קנצלר גרמניה, בון; 5 בינואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4326/17
סקירה של הבעיות העומדות בפני ישראל: האיבה הערבית, סכנת המלחמה במזרח התיכון, הצורך של ישראל בתיאום עם מדינות המערב ובכלל זה עם גרמניה

165. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, שמעון פרס, סגן שר הביטחון, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 14 בינואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
סידור פגישה בין ארהארד ואשכול, אשכול מעוניין בפגישה אך ורק אם מובטחות מראש תוצאות תכליתיות וברורות, בייחוד בעניין הסיוע הכלכלי

166. מחלקת מערב אירופה ומחלקת חבר העמים הבריטי, ירושלים, אל שגרירויות ישראל במערב אירופה; 22 בינואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3534/4
ידיעות באמצעי התקשורת על אספקת נשק גרמני לישראל, החלטה בישראל למנוע פרסום, אם ישאלו – לא להגיב ולא לאשר דבר

167. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן; 27 בינואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
הצורך בפגישה בהקדם בין ארהארד לאשכול. הפגישה צריכה לעסוק בסקר האינטרסים העיקריים של שתי המדינות במזרח התיכון, מקומה ותפקידה של ישראל בעולם המערבי, המשך הסיוע, בעיות המדענים במצרים, התיישנות פשעי הנאצים וקשרי ישראל עם השוק המשותף

168. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר האוצר, שמעון פרס, סגן שר הביטחון, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 30 בינואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
שיחה עם וסטריק: מאמצי מערב גרמניה למנוע ביקור מנהיג מזרח גרמניה אולבריכט בקהיר, גרמניה לא תעשה עוד הסכמי אספקת נשק למדינות מחוץ לנאטו, ובכלל זה ישראל, הצורך בפגישה בין ארהארד לאשכול

169. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר האוצר, שמעון פרס, סגן שר הביטחון, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 4 פברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
שיחה עם לאהר: ביקור אולבריכט הוא נקודת מפנה ביחס גרמניה המערבית למצרים, דיונים על הפסקת הסיוע הצבאי הגרמני לאזורי מתיחות, הצעת גרמניה להפסיק את אספקת הנשק ולפצות את ישראל

170. אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בארצות-הברית; 5 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/10
דאגה מכוונות גרמניה להפסיק את הסיוע הצבאי לישראל, מבקש שמנהיגים יהודים ייפגשו באופן מיידי עם שגריר גרמניה בוואשינגטון כדי להביע את הפתעת ישראל מכניעת גרמניה לסחטנות נאסר

171. אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון, אל משה ביתן, מנהל מחלקת ארצות-הברית, ירושלים; 5 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/1
שיחת בלאושטיין עם שגריר גרמניה בוואשינגטון, הבטחת השגריר של ייעשה דבר בעניין אספקת הנשק מבלי להתייעץ עם ישראל.

172. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל נציגות ישראל בקלן; 7 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3531/42
שיחות עם שגריר גרמניה בארצות-הברית בעניין אספקת הנשק לישראל, דעת השגריר שמדובר בסחטנות מצרית

173. אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון; 7 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/8
פעולה בארצות-הברית בעניין אספקת נשק מגרמניה לישראל, בקשה שיתקשר שוב עם השגריר הגרמני כדי לשכנעו להיפגש באופן דחוף עם ארהארד
174. התייעצות בענייני גרמניה; 8 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 43.22, ג 9960/11
התייעצות של הצמרת הביטחונית והמדינית של ישראל בעניין הפסקת הסיוע הצבאי מגרמניה לישראל

175. שמעון פרס, סגן שר הביטחון, ירושלים, אל אשר ארבל, נציגות ישראל בקלן; 10 בפברואר 1965
ארכיון יד אשכול – יחסי ישראל-גרמניה2
מסקנות הדיון המדיני-ביטחוני: ישראל עומדת על ביצוע מלא של הסכם אספקת הנשק לישראל

176. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר האוצר, שמעון פרס, סגן שר הביטחון, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 10 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
פגישה עם קארסטנס, מזכיר המדינה במשרד החוץ: דיווח של שנער על הדיון המדיני-ביטחוני שהתקיים בישראל: התנגדות נחרצת של ישראל לביטול הסכם אספקת הנשק

177. לודוויג ארהארד, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, ירושלים; 11 בפברואר 1965 (גרמנית ותרגום לעברית)
ארכיון המדינה, חט' 43.22, ג 9963/10
גרמניה דבקה בהחלטתה לא לספק נשק לאזורי מתיחות, מעוניינת למצוא מוצא שיספק את ישראל לגבי ההסכם הנוכחי
לצפיה בסריקת מקור – נספח
178. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן; 11 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
על פי הנחיות ראש הממשלה ושרת החוץ, באם תתפרסם הודעה על הפסקת הסיוע הצבאי לישראל עליו להיפגש מיד עם שר החוץ, לדרוש את המשך העסקה ואם ייאמר לו כי העסקה הסתיימה וגרמניה מבקשת לפצות את ישראל בכסף עליו להביע סירוב ולהודיע כי הוא חוזר לישראל

179. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר האוצר, שמעון פרס, סגן שר הביטחון, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ואשר ארבל, נציגות ישראל בקלן (רומא); 11 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
ידיעה מקהיר לפיה גרמניה הודיעה כי הפסיקה את משלוחי הנשק לישראל ובתמורה תוריד מצרים את דרג הביקור של אולבריכט Ulbricht לביקור מדרגה שנייה

180. מחלקת ארצות-הברית, ירושלים, אל כתריאל כץ, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, ואברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון; 11 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
מבקש למסור לנחום גולדמן שבביקורו בגרמניה ידגיש שממשלת ישראל עומדת בתוקף על ביצוע הסכם הנשק ולא תקבל פיצוי כספי תמורת ביטולו

181. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר האוצר, שמעון פרס, סגן שר הביטחון, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ואשר ארבל, משלחת ישראל בקלן, (רומא); 11 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/1
שיחה עם ארהארד: במשא ומתן שהם מנהלים עם המצרים מציעים להשלים את יתרת עסקת הנשק עם ישראל, אך להודיע כי לא יספקו יותר נשק לאזורי מתיחות, ביקש הסכמת ישראל לסיום נאות של הפרשה

182. מחלקת ארצות-הברית ומחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל נציגויות ישראל בחוץ-לארץ; 11 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
קורא לפעולה ציבורית נמרצת בארצות-הברית נגד ביטול הסכם אספקת הנשק

183. אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון, אל משה ביתן, מנהל מחלקת ארצות-הברית וזאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 11 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
מעריך שלא ניתן לעורר בארצות-הברית גל של מחאות נגד גרמניה בנושא ביטול הסכם אספקת הנשק. אין להשוות נושא זה לנושא של חוק ההתיישנות שעורר דאגה ומחאה

184. מחלקת ארצות-הברית ומחלקת מערב אירופה, ירושלים אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון וכתריאל כץ, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק; 12 בפברואר 1965
ארכיון המדינה חט' 130.23, חצ 3532/6
הנחיות לפעולה ציבורית בארצות-הברית נגד ביטול הסכם אספקת הנשק מגרמניה לישראל

185. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, (תל אביב); 12 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
דברי ארהארד במסיבת עיתונאים: גרמניה החליטה לא לשלוח יותר נשק לאזורי מתיחות, בעניין ההסכם הקיים עם ישראל מתנהל משא-ומתן ובין היתר שוקלים את האפשרות של המרת שארית הסיוע בכסף

186. משה תבור, יועץ לענייני עיתונות בנציגות ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, (תל אביב); 12 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
דברי פון האזה, במסיבת עיתונאים: ביטול הסכם אספקת הנשק בא במסגרת רצונה של ממשלת בון להפיג את המתיחות במזרח התיכון, איומים על ממשלת בון בנושא זה רק יקשו על מציאת הסדר בעניין יתרת הספקת הנשק

187. כתריאל כץ, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, אל משה ביתן, מנהל מחלקת ארצות-הברית, ירושלים, ושגרירות ישראל בוואשינגטון; 12 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/1
פעולה ציבורית בניו יורק בעניין אספקת נשק מגרמניה לישראל

188. ואלטר איתן, שגריר ישראל בפאריס, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 12 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 93.02, חצ 961/28
פעולה ציבורית בצרפת בעניין אספקת נשק מגרמניה לישראל

189. יעקב הרצוג, סגן המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל נציגויות ישראל בחוץ-לארץ; 13 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
ממשלת ישראל עומדת להחליט מחר שאין היא מקבלת הצעת גרמניה לביטול הסכם אספקת הנשק מכיוון שאינה יכולה להסכים לעיקרון שהמזרח התיכון הוא אזור מתיחות. המציאות האמיתית היא שמדינות ערב מקבלות נשק בלי הגבלה לשימוש נגד ישראל

190. מחלקת מערב אירופה ומחלקת ההסברה אל נציגויות ישראל בקלן, ניו יורק, ושינגטון, לונדון, פאריס וברן; ירושלים, 16 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23 חצ 3532/6
החלטת הכנסת שמביעה תדהמה וזעם על כוונתה של ממשלת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לחדול מן הסיוע הביטחוני המובטח לישראל.
לצפיה בסריקת מקור – נספח
191. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון וליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן; 18 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
התנגדות בקרב חלק ממשרד החוץ הגרמני למדיניות ממשלתם בעניין אספקת נשק לישראל

192. מיכאל בבלי, מזכיר שני בנציגות ישראל ליד המשרד האירופי של האו"ם בג'נבה אל משרד החוץ, ירושלים; 19 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
מעביר מסר מנחום גולדמן אל אשכול: נפגש עם אדנאואר שמציע לא להחריף את הסכסוך עם גרמניה בעניין הנשק עד תום ביקור אולבריכט בקהיר, גולדמן עצמו מציע לדרוש בתוקף מגרמניה הכרזה על כוונתם לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל

193. אברהם אבידר, הקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק, אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ ומשה ביתן, מנהל מחלקת ארצות-הברית, ירושלים; 21 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
נטיית הארגונים היהודים בארצות-הברית לפנות למחלקת המדינה ולדרוש מילוי ההתחייבויות הגרמניות לאספקת הנשק וכינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל

194. מחלקת מערב אירופה ומחלקת ארצות-הברית, ירושלים, אל אברהם אבידר, הקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק; 22 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
הנחיות לפעולה ציבורית בארצות-הברית בעניין ההתחייבות הגרמנית לאספקת נשק לישראל

195. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, (תל אביב); 24 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
מסר עקיף מארהארד: מבקש לשגר שליח מיוחד לישראל

196. אברהם אבידר, הקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק, אל מחלקת ארצות-הברית, מחלקת מערב אירופה, ירושלים, ושגרירות ישראל בוואשינגטון; 24 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
שיחת מנהיגים יהודים בארצות-הברית עם שגריר גרמניה בוואשינגטון קנפשטיין ומנהיג הרוב הנוצרי-קתולי בבונדסטאג בארצל: שיגור שליח דיפלומטי גרמני לישראל

197. טיוטת איגרת מלוי אשכול, ראש הממשלה, ירושלים, אל לודוויג ארהארד, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 25 בפברואר 1965
הצורך למצוא פתרון הולם למשבר אספקת הנשק לנוכח מצבה הביטחוני המיוחד של ישראל

198. אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון, אל משה ביתן, מנהל מחלקת ארצות-הברית, זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, ואל ואברהם אבידר, הקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק; 25 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
מבקש אישור להנחיות לשיחת מנהיגים יהודים עם בארצל בנושא יחסי ישראל-גרמניה

199. אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון, אל משה ביתן, מנהל מחלקת ארצות-הברית, וזאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 26 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
פגישה עם איש קשר אמריקאי "פיטר" בנושא משבר היחסים בין גרמניה לישראל. "פיטר" מציע פגישה בין שליח ארהארד בארצל לבין אישיות ישראלית, רצוי לא ממשלתית, לפתרון משבר אספקת הנשק

200. אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון, אל משה ביתן, מנהל מחלקת ארצות-הברית, זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, ואל כתריאל כץ, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק ואברהם אבידר, הקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק; 26 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
מתווה קו פעולה בארצות-הברית: המטרה צריכה להיות חידוש אספקת הנשק, אך לא בפומבי, הגדלת הסיוע הכלכלי וכינון יחסים דיפלומטיים

201. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, (תל אביב); 27 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
עמדתו של ארהארד שיש למנוע קרע בין גרמניה לישראל בפרשת אספקת הנשק

202. מחלקת מערב אירופה ומחלקת ארצות-הברית, ירושלים, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון, כתריאל כץ, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק ואברהם אבידר, הקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק, 28 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
משבר אספקת הנשק – דרוש שינוי הגישה הכללית של ממשלת גרמניה ביחסה לישראל, היא חייבת להפסיק להיכנע לסחטנות של נאסר ולפעול למען חיזוקה של ישראל

203. מחלקת מערב אירופה, מחלקת ההסברה ומחלקת ארצות-הברית, ירושלים אל שגרירות ישראל בוואשינגטון והקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק; 28 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/6
תגובה למכתב שגריר בון בארצות-הברית בתגובה למודעה של ארגון החיילים המשוחררים היהודים בארצות-הברית. השגריר טען שגרמניה עשתה רבות בשנים האחרונות להתפייס עם ישראל והעם היהודי: למעשה, גרמניה לא עשתה די בתחום היחסים, בנושא המדענים גילתה חוסר מעש, שאלת אספקת הנשק היא שאלה עקרונית של חובת גרמניה לביטחון ישראל

204. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב, אל לוי אשכול, ראש הממשלה וגולדה מאיר, שרת החוץ, ירושלים; 3 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/9
טענות שנער בעניין ניהול משבר היחסים עם גרמניה בפרשת אספקת הנשק: לדעתו השהיית תשובת ישראל הנה משגה והחמצת הזדמנות להעמיד את היחסים בין שתי המדינות על בסיס איתן. לנוכח חילוקי הדעות עם הממשלה הוא מגיש את התפטרותו

205. אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון אל משה ביתן, מנהל מחלקת ארצות-הברית וזאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 4 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
פגישה עם בארצל, שליח ארהארד לארצות-הברית: מדווח על החלטת גרמניה לשגר שליח גרמני לישראל ליישוב משבר אספקת הנשק, טענת הרמן שצעדי גרמניה מהווים פגיעה בביטחון ישראל ויש לתקן משגה זה

206. אשר ארבל, מנציגות ישראל בקלן, אל שמעון פרס, סגן שר הביטחון, תל אביב; 5 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
הוראת הקנצלר ארהארד להפסיק לפי שעה משלוח נשק לישראל

207. אשר ארבל מנציגות ישראל בקלן, אל שמעון פרס, סגן שר הביטחון, תל אביב; 5 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
ארבל מדווח על שיחה עם שטראוס, שתמך בהמשך הקשרים הצבאיים עם ישראל.
208. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, (תל אביב); 5 במארס 1965

ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/9
חילוקי דעות בגרמניה בעניין משבר היחסים עם מדינות ערב בעקבות ביקור אולבריכט ומשבר אספקת הנשק, שרדר בעד שמירת היחסים, ארהארד נוטה לניתוק יחסים

209. אברהם אבידר, הקונסוליה הישראלית בניו יורק, אל משה ביתן, מנהל מחלקת ארצות-הברית וזאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 5 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט 130.23, חצ 3532/9
פגישת מועדון הנשיאים בארצות-הברית עם בארצל: הודעת בארצל על יציאת שליח מיוחד מגרמניה לישראל לדיון במשבר בין שתי המדינות

210. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב; 6 במארס 2009
ארכיון המדינה, חט 130.23, חצ 3532/9
פגישת סביר עם קרלו שמיד: דיווח של שמיד על חילוקי דעות בממשלת בון והססנות של ארהארד בפרשת משבר היחסים עם מדינות ערב

211. אשר ארבל, מנציגות ישראל בקלן, אל שמעון פרס, סגן שר הביטחון, תל אביב, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב; 6 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
שיחה עם קניפר: השליח הגרמני המיוחד לישראל, בירנבאך, יוצא לישראל עם שתי משימות: לברר באם ישראל מוכנה לכונן קשרים דיפלומטיים עם גרמניה, למצוא הסדר לסיום עסקת הנשק

212. סיכום פגישה במשרד החוץ; ירושלים, 7 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3534/16
פסימיות בעניין בואו של השליח המיוחד לישראל, שנער סבור שלא יביא כל דבר חדש בעניין היחסים וסיום עסקת הנשק

213. דוד אפרתי, מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 7 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט 130.23, חצ 3532/9
לקראת בוא השליח הגרמני לישראל :יש לחתור לפתרונות מלאים וסופיים של כל הבעיות ביחסים בין שתי המדינות ולא להסכים לפתרונות חלקיים והבטחות מעורפלות לעתיד

214. אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון, (תל אביב), אל מרדכי גזית, ציר ישראל בוואשינגטון וכתריאל כץ, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק; 7 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/9
קורא להשעות את כל הפעולות הציבוריות בארצות-הברית בעניין הסכם הנשק

215. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל אריה לבבי, סגן המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, (תל אביב); 8 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4329/3
נוסח מברקים שהגיעו לשליח הגרמני בירנבאך בישראל: גרמניה מציעה כינון מידי של יחסים דיפלומטיים עם ישראל

216. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב; 8 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 5352/9
פרשנות לגבי החלטת ארהארד להציע לישראל כינון יחסים דיפלומטיים מלאים

217. נחום גולדמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי, ג'נבה, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, ירושלים; 8 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
עומד להיפגש עם אדנאואר וארהארד, מבקש הנחיות מה לדרוש בעניין יחסים, המלצתו להסכים לכינון יחסים בדרגה של מיופה-כוח אם הגרמנים לא יסכימו להקמת שגרירות מלאה

218. לוי אשכול, ראש הממשלה, ירושלים, אל לודוויג ארהארד, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 9 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
שביעות רצון מהתקדמות השיחות עם השליח הגרמני בירנבאך

219. טיוטת הסכם בין הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לבין ממשלת ישראל; 9 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
הסדר של אספקת שארית הנשק לפי ההסכם המקורי, כינון יחסים דיפלומטיים, התיישנות פשעי הנאצים, החזרת המדענים הגרמנים ממצרים
220. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 11 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ/4329/3
פגישה עם השליח הגרמני המיוחד לישראל, כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לגרמניה
221. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל המחלקה המשפטית, מחלקת מערב אירופה, ירושלים, ואל פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, (תל אביב); 11 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
דיון ממושך בבונדסטאג בעניין התיישנות פשעי הנאצים, אין ספק שתתקבל החלטה חיובית

222. שמעון פרס, סגן שר הביטחון, פאריס, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, ירושלים; 13 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
מידע שקיבל מבירנבאך: מוכנים לכונן יחסים דיפלומטיים ברגע שישראל תהיה מוכנה לכך, מקום השגרירות המיועדת עדיין לא נקבע, יש תשובה חיובית בעניין אספקת שארית הטנקים
223. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 17 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
שיחות ראש הממשלה וצוותו עם שליח גרמניה בירנבאך: התיישנות פשעי הנאצים, מדענים גרמנים במצרים, אספקת נשק גרמני לישראל, התקשרות ישראל לשוק המשותף, כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לגרמניה

224. הצהרה של ממשלת גרמניה; 17 במארס 1965 (בעברית ובגרמנית)
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
שביעות רצון מהחלטתה של ממשלת ישראל לכונן יחסים דיפלומטיים עם גרמניה

225. מחלקת ארצות-הברית ומחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל שגרירות ישראל בוואשינגטון, הקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק ואל נציגות ישראל בקלן; 18 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, תיק 3532/6
הנחיות לביקור יואכים פרינץ, נשיא הקונגרס היהודי האמריקאי,בגרמניה: רצוי שיביע הערכה אישית לארהארד, ידבר על הצורך בסיוע ובתמיכה בישראל בזירה הבין-לאומית אך שלא ייכנס לפרטי המשא-ומתן בין ישראל לגרמניה

226. לשכת שרת החוץ גולדה מאיר, ירושלים, אל גולדה מאיר, באותה עת בשווייץ; 19 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
דיווח על התקדמות הדיונים עם השליח הגרמני בירנבאך: בעניין היחסים לא תהיה חליפת איגרות אלא הודעה משותפת, בפגישה עם פרס התברר כי אין לו פיתרונות ברורים בעניין סיום עסקת הנשק, פעל בגרמניה למען הידוק קשרי ישראל עם השוק המשותף

227. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל יוחנן מרוז, ציר ישראל בפאריס; 21 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 93.02, חצ 961/28
דיווח על התקדמות הדיונים עם השליח הגרמני בירנבאך: שני נושאים (התיישנות, מדענים) נפתרו, בעניין היחסים קיימת עדיין מחלוקת על מיקום השגרירות בירושלים, בעניין סיום עסקת הנשק יש רצון מצד הגרמנים למצוא מקור אספקה חלופי אך עדיין אין סיכום

228. לשכת שרת החוץ גולדה מאיר, ירושלים, אל גולדה מאיר, באותה עת בשווייץ; 23 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
הצעות לסיום עסקת הנשק בין ישראל וגרמניה

229. אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן; 26 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
דאגה מהכרזות שליליות של דובר ממשלת גרמניה על מהלך המשא-ומתן עם ישראל

230. יעקב דורון[?], סגן היועץ המשפטי במשרד החוץ, ירושלים, אל מחלקות משרד החוץ ונציגויות ישראל בחוץ-לארץ; 30 במארס 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4326/4
סקירה בנושא התיישנות פשעי הנאצים בגרמניה

231. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים ; 11 באפריל 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
דיווח על המשא-ומתן עם בירנבאך: אספקת נשק גרמני לישראל, כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לגרמניה, התיישנות פשעי הנאצים, סיוע כלכלי לישראל, הקמת שגרירות גרמניה בתל אביב

232. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 14 באפריל 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
המשא-ומתן עם השליח הגרמני בירנבאך: התדיינות על נוסח חליפת המכתבים בין ארהארד לאשכול
233. אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל שגרירויות ישראל בפאריס ובוואשינגטון, הקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק ונציגות ישראל בקלן; 15 באפריל 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3534/6
עיקרי ההסכם בין ישראל וגרמניה כפי שינוסח בחילופי המכתבים בין הקנצלר ארהארד לראש הממשלה אשכול.

234. אשר ארבל, מנציגות ישראל בקלן, אל שמעון פרס, סגן שר הביטחון, תל אביב, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, (תל אביב); 16 באפריל 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
משא-ומתן על ניסוח הודעת סיכום על כינון יחסים בין ישראל וגרמניה, ועל סיום עסקת הנשק הגרמני לישראל

235. אשר ארבל, מנציגות ישראל בקלן, אל שמעון פרס, סגן שר הביטחון, תל אביב, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ואל פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, (תל אביב); 21 באפריל 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
משא-ומתן על ניסוח הודעת סיכום על כינון יחסים בין ישראל וגרמניה, ועל סיום עסקת הנשק הגרמני לישראל

236. שמעון פרס, סגן שר הביטחון, תל אביב, ואריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל אשר ארבל, מנציגות ישראל בקלן; 25 באפריל 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
משא-ומתן על ניסוח הודעת סיכום על כינון יחסים בין ישראל וגרמניה ועל סיום עסקת הנשק הגרמני לישראל

237. ליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן ואשר ארבל מנציגות ישראל בקלן, אל שמעון פרס, סגן שר הביטחון, תל אביב, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, (תל אביב); 26 באפריל 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
משא-ומתן על ניסוח הודעת סיכום על כינון יחסים בין ישראל וגרמניה, התדיינות על פרטי סיום עסקת הנשק הגרמני לישראל

238. שמעון פרס, סגן שר הביטחון, תל אביב, ואריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל אשר ארבל, מנציגות ישראל בקלן; 27 באפריל 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
משא-ומתן על סיום עסקת הנשק, התדיינות על אספקת שארית הטנקים

239. אשר ארבל, מנציגות ישראל בקלן וליאו סביר, סגן ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל שמעון פרס, סגן שר הביטחון, תל אביב, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ ופליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל-אביב; 29 באפריל 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
משא-ומתן על ניסוח הודעת סיכום על כינון יחסים בין ישראל וגרמניה, התדיינות על סיום עסקת הנשק הגרמני לישראל

240. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, באותה עת בתל אביב, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, ירושלים; 30 באפריל 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
סידורים בקשר להתפטרות שנער, הצעת שנער שהגרמנים ימנו את בהם B?hm כשגריר הגרמני הראשון בישראל, תחזיות שנער לגבי תוצאות הבחירות הקרובות בגרמניה, תכניותיו האישיות

ג.5 | רשימת התעודות מאי-דצמבר 1965

241. לוי אשכול, ראש ממשלת ישראל, ירושלים, אל לודוויג ארהארד, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 2 במאי 1965 (באנגלית)
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4329/3
מבוי סתום במשא-ומתן עם גרמניה, אי הסכמה
בעניין אספקת שארית הטנקים והסיוע הכלכלי לישראל

242. אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל שגרירויות ישראל בוואשינגטון, פאריס ולונדון; 3 במאי 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
מבוי סתום במשא-ומתן עם גרמניה, אי הסכמה בעניין אספקת שארית הטנקים והסיוע הכלכלי לישראל, הצעה למשלחת יהודי ארצות-הברית אל השגריר הגרמני בוואשינגטון

243. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, פנחס ספיר, שר האוצר, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ואל שמעון פרס, סגן שר הביטחון, תל אביב; 4 במאי 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
פגישה עם ארהארד ואחרים: התחייבות האמריקאים לספק את שארית הטנקים, דאגת ישראל שהאספקה תתעכב, דרישת הגרמנים לתת מעמד רשמי וחוקי למלווה ועמידתם על כך שלא יהיה סיוע כלכלי נוסף לישראל לבד מהעזרה הרשמית, דיונים על נוסח חליפת המכתבים בין ארהארד לאשכול

244. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, פנחס ספיר, שר האוצר, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ואל שמעון פרס, סגן שר הביטחון, תל אביב ; 6 במאי 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
פגישה עם קארסטנס: מדגיש כוונת הגרמנים לסיים את המשא-ומתן מהר ככל האפשר, פועלים לאספקת שארית הטנקים דרך ארצות-הברית, דרישת ישראל להפריד בין המלווה לעזרה הכלכלית שהובטחה, כוונת הגרמנים לשלם מקדמה על חשבון המלווה

245. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, פנחס ספיר, שר האוצר, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ושמעון פרס, סגן שר הביטחון, תל אביב; 10 במאי 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
שיחה עם קארסטנס: העברת תשלום בעד שארית הנשק, ניסוחים אחרונים של חליפת המכתבים בין ארהארד לאשכול, דרישת ישראל להפריד בין המלווה לסיוע הכלכלי

246. הודעה משותפת של ממשלות גרמניה וישראל על כינון יחסים דיפלומטיים וחילופי מכתבים בין ראשי שתי המדינות, ירושלים ובון; 12 במאי 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3534/2
הודעה על כינון יחסים דיפלומטיים, עזרה כלכלית, סיום פרשת המדענים בגרמניה, ביטול חוק ההתיישנות והסדר שארית עסקת הנשק בין שתי המדינות; מצורפות חליפת אגרות בין ארהארד ואשכול באנגלית ובגרמנית
247. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, פנחס ספיר, שר האוצר, אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, ושמעון פרס, סגן שר הביטחון, תל אביב; 12 במאי 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/8
שיחה עם ארהארד: יחסו האוהד והתרגשותו לרגל כינון היחסים, החלטת הגרמנים לאחד את המלווה עם הסיוע הכלכלי, תגובת הערבים לכינון היחסים

248. סקירה על היחסים עם גרמניה, ירושלים; 21 במאי 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4012/1
ישראל יצאה מהמשבר מחוזקת במעמדה הבין-לאומי בשל הפגנת חולשת הערבים, לגבי העתיד, יש לחזק את ההסברה ולטפח את הגורמים הידידותיים לישראל בגרמניה, אך להתנגד בתוקף להתנערות גרמניה מחובתה המוסרית המיוחדת כלפי ישראל

249. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, פנחס ספיר, שר האוצר ואריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 26 במאי 1965
ארכיון המדינה, חט 130.02, חצ 4329/3
תשלום מקדמה על חשבון המלווה לישראל, דרישת ישראל להפרדה בין המלווה לסיוע כלכלי גרמני לישראל

250. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר האוצר ואריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 26 במאי 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3537/9
מינוי שגריר גרמניה בישראל, ארהארד עדיין מחפש מועמד מתאים ואינו תומך בהכרח בפאולס

251. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר האוצר, ואריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 2 ביוני 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4013/1
תשלום מקדמה על חשבון המלווה, הגרמנים עומדים על דעתם שאין להפריד בין המלווה לסיוע הכלכלי.

252. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 18 ביוני 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3537/9
החלטת הגרמנים למנות את פאולס כשגריר; לאור המצב שנוצר מציע לקחת בחשבון את הקשיים וההיסוסים ודעת הקהל הכרוכות בכל פעולה לשנות את ההחלטה

253. אביעד יפה, מנהל לשכת ראש הממשלה, ירושלים, אל פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן; 19 ביוני 1965

ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
ראש הממשלה מבקש לעשות מאמץ בדרג הגבוה ביותר למנוע את מינוי פאולס כשגריר

254. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל אביעד יפה, מנהל לשכת ראש הממשלה ואריה לבבי, המנהל הכללי במשרד החוץ, ירושלים; 19 ביוני 1965
ארכיון המדינה חט' 130.23, חצ 3537/9
לדעתו אין סיכוי סביר לשנות את ההחלטה למנות את פאולס לשגריר

255. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן; 20 ביוני 1965
ארכיון המדינה חט' 130.23, חצ 3537/9
קיימת הנחה שישראל לא תוכל להסכים למינוי פאולס, מתבקש לפנות אל ארהארד, ולציין שהיה רצוי שהשגריר הראשון של גרמניה יהיה אדם שאפילו המתנגדים להקמת היחסים יקבלו אותו כסמל המאבק נגד היטלר, או כנציג גרמניה מתחדשת.

256. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר האוצר ואריה לבבי, המנהל הכללי במשרד החוץ, ירושלים; 21 ביוני 1965
ארכיון המדינה חט' 130.23, חצ 3537/9
שיחה עם לאהר על התנגדות ישראל למינוי פאולס. תשובת לאהר: דעת הקהל בגרמניה לא תקבל את פסילת פאולס

257. אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן; 21 ביוני 1965
ארכיון המדינה חט' 130.23, חצ 3537/9
ישראל עומדת אל התנגדותה למינוי פאולס לשגריר

258. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר האוצר ואריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 22 ביוני 1965
ארכיון המדינה חט' 130.23, חצ 3537/9
שיחה עם ארהארד בעניין מינוי פאולס: ציין שאינו יכול לשנות את ההחלטה. אם יעשה כן, יגרום נזק מכריע למפלגתו בבחירות הקרובות ושהצבא הגרמני ורוב אנשיו היו המתנגדים העיקריים להיטלר

259. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 23 ביוני 1965
ארכיון המדינה חט' 130.23, חצ 3537/9
שיחה עם קארסטנס: גרמניה עומדת על מינוי פאולס, שואל אם יוכל למסור את שם המועמד הישראלי

260. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן; 24 ביוני 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4329/3
ניסיון אחרון של ישראל לשנות את החלטת הגרמנים למנות את פאולס

261. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל לוי אשכול, ראש הממשלה, גולדה מאיר, שרת החוץ, פנחס ספיר, שר האוצר ואריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 25 ביוני 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4013/1
סידור תשלום מקדמה על חשבון המלווה, הגרמנים עומדים על דעתם שיש לצרף את המלווה והסיוע הכלכלי לתשלום אחד, שיתנהל בגלוי

262. פליקס אליעזר שנער, ראש הנציגות של ישראל בקלן, אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 27 ביוני 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4326/17
כישלון הניסיון לשנות את ההחלטה הגרמנית על מינוי פאולס, מזהיר מפני התעקשות ישראלית בנושא זה
263. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 6 ביולי 1965

ארכיון המדינה, חט' 93.43, חצ 1897/9
משימות ותכניות עבודה של שגרירות ישראל בגרמניה

264. מיכאל אליצור, סגן מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 15 ביולי 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3534/2
הנחיות בדבר קשרי תרבות עם גרמניה – סבור שכינון היחסים אינו מחייב שינוי מרחיק לכת בהנחיות שגובשו לפני מספר שנים

265. זאב דובר, מחלקת קשרי תרבות, ירושלים, אל יעקב ניצן, סגן המנהל הכללי, זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה ומרדכי אבידע, מנהל מחלקת קשרי תרבות, ירושלים; 19 ביולי 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3534/3
קשרי תרבות עם גרמניה – יש צורך בשינויים קטנים בלבד בהנחיות הקיימות, המטרה לאחר כינון היחסים היא לאפשר פעילות נרחבת של הפצת תרבות ישראל בגרמניה ולפתוח בשביל ישראל משאבים של ידע מדעי וטכנולוגי גרמני.

266. לוי אשכול, ראש הממשלה, ירושלים, אל לודוויג ארהארד, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בון; 12 באוגוסט 1965 (אנגלית)
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/1
סיוע כלכלי לישראל, האיומים הביטחוניים על ישראל,

267. פגישת רולף פאולס, השגריר המיועד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, עם גולדה מאיר, שרת החוץ; ירושלים, 16 באוגוסט 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3537/6
שיחה עם השגריר פאולס לפני הגשת כתב האמנתו: השואה ומשמעותה, המצב במזרח התיכון

268. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 24 באוגוסט 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4015/23
הגשת כתב ההאמנה של שגריר ישראל בגרמניה

269. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, 27 באוגוסט 1965
ארכיון המדינה, חט' 93.02, חצ 961/28
שיחת שגריר גרמניה פאולס עם ראש הממשלה: הפגנות נגד פאולס בעת הגשת כתב האמנתו, תלונת פאולס כי ממשלת ישראל לא גינתה הפגנות אלה

270. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 31 באוגוסט 1965
ארכיון המדינה, חט' 93.02, חצ 961/28
שיחה עם שר החוץ שרדר: יחסי ישראל-גרמניה, יחסי גרמניה עם מדינות ערב, מרכזיותה של שאלת איחוד גרמניה במדיניות של הרפובליקה הפדרלית, האלימות נגד השגריר פאולס בישראל

271. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 6 בספטמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/11
שיחה עם וסטריק: חשיבות העזרה הכלכלית הגרמנית
לישראל, וסטריק הודיע שהגרמנים אינם מתכוונים לדון על עזרה כלכלית נוספת מחוץ למלווה, אינם רואים בהסכם אדנאואר-בן-גוריון כהתחייבות חוקית חד-משמעית

272. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 20 בספטמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4326/17
מעבירה נוסח מכתב מארהרד אל אשכול: גרמניה תסייע בכל כוחה להתקדמות לקראת שלום במזרח התיכון, נפתחו שיחות כלכליות בין שגריר ישראל בגרמניה למשרד החוץ הגרמני. תשובת אשכול: הסיוע הכלכלי צריך לבוא כתחליף לסיוע הצבאי ולא כחלק מהמלווה הגרמני לישראל

273. מחלקת מערב אירופה, ירושלים אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 21 בספטמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/1
יש לקבל את ההצעה הגרמנית לתשלום מקדמה על חשבון המלווה, למרות דחיפות הסיוע הכלכלי לישראל לא לקבל את גרסתם לגבי איחוד המלווה והמענק

274. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 23 בספטמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/1
פגישה עם לאהר: הגרמנים רוצים להתחיל בשיחות
מעשיות על המלווה מהר ככל האפשר, חיוניות הסיוע הכלכלי לישראל, תביעת ישראל לסיוע נוסף למלווה

275. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 30 בספטמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/1
פגישה עם ארהרד: מקווה לסיום מהיר של המשא-ומתן הכלכלי, שעומד בסימן קשייה הכלכליים של גרמניה, המצב בישראל, תכניות התפלת המים של ישראל, פגישה עם ראש הממשלה

276. ישיבה בענייני גרמניה במשרד החוץ; 3 באוקטובר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/1
סיכום עמדות הצדדים במשא-ומתן הכלכלי: הגרמנים רוצים נורמליזציה, לגליזציה ומינימיזציה, דהיינו, מתן מעמד רשמי וחוקי למלווה, והגבלתו. ישראל עומדת על הדרישה של מלווה פיתוח מיוחד, תחליף לאספקת הנשק והשתתפות בכל מיני מפעלי פיתוח

277. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 3 באוקטובר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
הרכב המשלחת למשא-ומתן הכלכלי, הקמת ועדה מתמדת בארץ לתכנון וקבלת החלטות בעניין המשא-ומתן

278. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה; 4 באוקטובר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
ידיעות ממקורות גרמנים על עקרונות המשא-ומתן של הגרמנים: הסכום המוצע 115 מיליון מרק, הסכום יינתן בהלוואה בתנאים מקובלים, לא כמענק, שליש מהסכום יינתן לתכניות מוגדרות, הועלתה תכנית של התפלת מים בכוח גרעיני.

279. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 4 באוקטובר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/1
שיחה עם לאהר: הרצה על עקרונות המשא-ומתן על המלווה: המלווה יינתן על פי העקרונות המקובלים, ויהיה תחת פיקוח ציבורי, אין אפשרות לתת מענקים, בשלב זה אינו יכול להתחייב על סכום מסוים, בן נתן השיב שנקודת הראות הישראלית שונה בתכלית, ישראל רואה במלווה המשך השילומים, במובן האופי המיוחד שלהם של תיקון עוול, עומדת על פיצוי בעד ביטול הסיוע הביטחוני

280. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 5 באוקטובר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
אישור עמדתו התקיפה של בן נתן בשיחה עם לאהר, הנחיות ינתנו בקרוב ויש סיכוי שיזומן לישראל, בינתיים מונחה לא להיפגש עם הגרמנים

281. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 7 באוקטובר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
תגובה לקווי הטיעון של לאהר: התעלמות מההתחייבות המוסרית של גרמניה לישראל, חסר רצון לחזק את ישראל, התעלמות מדברים ברורים שנאמרו בשיחות ונרשמו בפרוטוקולים

282. ישיבה במשרד החוץ בעניין המשא-ומתן לסיוע כלכלי מגרמניה; 7 באוקטובר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/11
מלווה לישראל, סיוע כלכלי

283. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 7 באוקטובר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
מלווה לישראל, סיוע כלכלי

284. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 8 באוקטובר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
מלווה לישראל, סיוע כלכלי

285. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 11 באוקטובר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
הנחיות לפגישה עם לאהר בעניין המלווה: לעמוד בתוקף על עמדתה של ישראל, להדגיש במיוחד את הצורך ליצור אווירה של אמון

286. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 25 באוקטובר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
הנחיות למשא ומתן על המלווה: המשכת המלווה על פי תוואי שיחות אדנאנאר-בן-גוריון, סירוב גרמני וסירוב לשלם תשלום שני יביא להפסקת המשא ומתן

287. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 28 באוקטובר 1965
ארכיון המדינה, חט' 93.02, חצ 961/28
שיחה עם פאולס: דאגתו מהאווירה סביב השיחות על המלווה, צערו על שאין הוא מוצא הכרת טובה בישראל על תמיכת גרמניה, מודאג מהחרם התרבותי על גרמניה יחסי ישראל-גרמניה

288. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה; 4 בנובמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/8
שיחה עם וסטריק: עמדת גרמניה שיש לנהל משא ומתן על מלווה אחד, ולא המשכת הסידור הקודם של סיוע בכמה צינורות, חזר על הטענה שהם לא רואים בהסכם אדנאואר-בן-גוריון הסכם מחייב

289. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 9 בנובמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/7
נוספות לשיחה עם וסטריק: עמדתו לא חידשה הרבה, יש חשש למשבר חדש ביחסים, מסע בעיתונות והאשמות הדדיות

290. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל שגרירות ישראל בקלן; 18 בנובמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3531/41
ביקור ארהרד בארצות-הברית, פעילות יהודית בארצות-הברית בעניין יחסי ישראל-גרמניה

291. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 18 בנובמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4326/17
שיחת שרת החוץ עם בארצל: יחסי ישראל-גרמניה, אכזבה בישראל מהצעדים הראשונים במשא-ומתן על המלווה, בארצל דיבר על הצורך בהרחבת קשרי תרבות בין ישראל לגרמניה

292. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 22 בנובמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
שיחה עם לאהר: מציין שלאחר גמר ההתחייבויות לשנת 1965, בסכום של 75 מיליון ד"מ יציעו לישראל סכום של 150 מיליון ד"מ

293. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 22 בנובמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
הצעותיו של לאהר משמען הגבלת הסיוע בשנתיים הבאות ל-150 מיליון ד"מ לשנה, מציע לא להשיב תשובה מחייבת להצעה זאת, אלא להיכנס למשא ומתן

294. ישיבת הוועדה למשא-ומתן כלכלי עם גרמניה; 24 בנובמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
ניתוח הצעותיו של לאהר, מציעים לאשר את הצעותיו של בן נתן, דהיינו לקבל 75 מיליון ד"מ לחיסול ההתחייבויות לשנת 1965 והמשך המשא ומתן

295. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 26 בנובמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
שיחה עם סגן השגריר הגרמני טרק בעניין המלווה: לדעתו הסכום שהוצע בסך 150 מיליון ד"מ פתוח למשא- ומתן

296. מחלקת מערב אירופה, ירושלים,אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 28 בנובמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4326/17
הנחיות לניהול המשא ומתן על המלווה לאחר התייעצות עם ראש הממשלה: ישראל אינה מוכנה לקבל את התשלום של 75 מיליון בתנאים שהוצעו, לא מקבלים את הסכום של 150 מיליון ד"ם כסכום המלווה לשנים 1966 – 1967, מוכנים למשא ומתן ברוח מכתב ארהארד לאשכול

297. מחלקת ארצות-הברית ומחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אפרים עברון, ציר ישראל בוואשינגטון ומיכאל ארנון, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק, ואל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 6 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/7
הנחיות פעולה ציבורית בארצות-הברית בעניין המלווה

298. אברהם אבידר, הקונסוליה הכללית של ישראל בניו יורק, אל מחלקת מערב אירופה ומחלקת ארצות-הברית, ירושלים; 8 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/7
פגישת מוריס אברם, נשיא הוועד היהודי האמריקאי עם שגריר גרמניה בוואשינגטון בעניין המשא-ומתן על המלווה

299. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 10 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/7
שיחה עם בארצל: רשמים מביקור בישראל, הבטחת סיוע במשא ומתן על המלווה

300. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 13 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/7
שיחה עם לאהר: דיווח של לאהר על ישיבת ועדת השרים של הממשלה בעניין המלווה, נכונות הממשלה הגרמנית לפתוח במשא ומתן באופן מידי

301. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 13 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
שיחה עם בירנבאך: טוען שלא נתן הבטחות מפורשת בעניין המלווה בשעת המשא-ומתן בישראל על כינון היחסים

302. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 14 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/7
דעתו בעניין החלטת ועדת השרים בעניין המלווה: יש לראותה כעמדה מסוכמת שלא ניתן יהיה לשנותה בנקל, יש לעמוד על תביעות ישראל, להיכנס בשלב הראשון למשא ומתן על שארית הסיוע ל-1955 בסך 75 מיליון, נראה שהסכומים שחושבים עליהם לשנים 1966 – 1967 נעים בין 200 ל-250 מיליון ד"מ
לצפיה בסריקת מקור

303. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 14 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
הנחייה לדחות את תשובת ישראל להצעות הגרמנים בעניין המלווה

304. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל שגרירות ישראל בקלן; 15 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/7
הצעת נוסח מכתב ללאהר כתשובה להצעות הגרמנים בעניין המלווה, השקפת ישראל היא כי המשא-ומתן יתנהל על סכומים בנוסף למלווה שהוסכם עליו בין אדנאואר לבן גוריון, שצריך להימשך עד למיצויו המלא

305. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 16 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/7
סבור שאין לשגר ללאהר את המכתב שהוצע, משום אופיו הפרלימינארי של המשא-ומתן ובשל אי-דיוקים

306. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 19 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/7
הצעה מתוקנת לנוסח מכתב ללאהר בעניין המלווה

307. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 20 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/7
עדיין מתנגד לשיגור מכתב ללאהר, אם ישראל מעוניינת לקבל את הצעת הגרמנים לתשלום מידי של 75 מיליון, הרי יש להודיע להם על כך, במידה שישראל אינה מעוניינת בסכום זה ומוכנה לדחות את הכניסה למשא עד שיצהירו על שהסכם בן-גוריון-אדנאואר שריר וקיים, הרי נוסח המכתב מחליש את עמדת ישראל

308. אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 21 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/7
עומדים על שיגור המכתב כדי להבהיר עמדתה העקרונית של ישראל

309. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 22 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/7
עמדת ישראל בעניין המלווה נמסרה ללאהר בכתב, בשיחה עם לאהר עמד על כך – 1. שלאחר קבלת ה-75 מיליון ישראל לא תדרוש סכומים נוספים על חשבון 1965, 2. שתהיה הודעה על התחלת המשא ומתן וכי ה- 75 מהווים הסכם לעזרה לשנת 1965

310. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל שגרירות ישראל בקלן; 22 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23 חצ 3532/7
פגישת ארהארד עם מנהיגים יהודים בארצות-הברית: אמר שיקיים את ההבטחות שנתן לממשלת ישראל

311. אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 23 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 3532/7
הנחייה להודיע ללאהר שאם ישלמו את ה-75 מיליון ישראל תהיה מוכנה להתחיל את המשא ומתן ל-1966 ולא תציג תביעות נוספות לגבי 1965

312. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 28 בדצמבר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
שיחה עם לאהר בדבר סדר היום למשא ומתן על המלווה

ג.6 | רשימת התעודות 1966

313. דיון בעניין המשא-ומתן הכלכלי עם גרמניה; 17 בינואר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/5
דיון של ועדה בין משרדית והשגריר בן נתן על המשא ומתן על המלווה מגרמניה. דיווח השגריר: הגרמנים עומדים בתוקף על איחוד הסיוע לישראל בצורת מלווה אחד, דעת הקהל נגד התחייבויות לחוץ לארץ, ברגע זה מדברים על
מלווה של 150 מיליון ד"מ

314. תרשומת בדבר המשא-ומתן הכלכלי עם גרמניה; 18 בינואר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/8
ראשי פרקים להודעת השגריר בן מתן בפתיחת המשא
ומתן על המלווה מגרמניה

315. משה רביב, לשכת שר החוץ, ירושלים, אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 19 בינואר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
הנחיות לפתיחת המשא המתן על המלווה: המגמה צריכה להיות להציב את הסכם בן-גוריון-אדנואר כעובדה שאין לערער עליה והמלווה שמדובר עליו יהיה רק תוספת
להסכם זה

316. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, וליאו סביר, ציר בשגרירות ישראל בקלן; 21 בינואר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4014/23
שיחת שר החוץ עם השגריר פאולס: הודעת ראש הממשלה בכנסת על התנגדות ישראל לחימושה הגרעיני של גרמניה
317. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים ; 24 בינואר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/10
שיחה עם לאהר: קשיים בקביעת מועד לפתיחת המשא-ומתן על המלווה

318. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 2 בפברואר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/5
פגישה עם שר האוצר הגרמניה דאלגרין: עמדתו השלילית לתזכיר ממשלת ישראל על תשלום פיצויים לנפגעי המשטר הנאצי, השגריר בן נתן ציין שמבחינת ישראל מדובר בנושא מוסרי שאין לדון בו במונחים משפטיים

319. תזכיר על המשא-ומתן הכלכלי בין ישראל לבין גרמניה; 14 בפברואר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/9
לקראת פתיחת המשא-ומתן על המלווה: היסטוריה של הסיוע הכלכלי של גרמניה לישראל, העמדה הגרמנית, העמדה הישראלית

320. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 15 בפברואר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/10
שיחת בן נתן עם הנשיא ליבקה: סיוע גרמני וישראל למדינות אפריקה, יחס ישראל לגרמניה, הסיוע הגרמני לישראל

321. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה, קלן, אל מחלקת מערב אירופה; 23 בפברואר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/10
ישיבת הפתיחה במשא ומתן: ישראל ממשיכה לראות בהסכם בן-גוריון אדנאואר הסכם נפרד ומחייב

322. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה, קלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים ; 24 בפברואר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/5
בקשת בן נתן לשמוע רעיונות גרמניים לגבי סיוע נוסף, תשובת לאהר: עומדים על סיוע כולל ואחיד.

323. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה, קלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 25 בפברואר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/5
גרסת בירנבאך על ההסכמים שנעשו בשיחות בישראל בעניין הסיוע הכלכלי

324. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, וזאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, באותה עת בקלן; 27 בפברואר 1965
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/5
אווירה ציבורית שלילית בישראל לגבי התנהלות המשא-ומתן בעניין המלווה, מבקשים הערכת מצב וקווי טיעון לעיתונות שרצויים למנהלי המשא-ומתן בגרמניה

325. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 27 בפברואר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/5
בשלב זה לא רצוי לנהל ויכוח בעיתונות בעניין המשא-ומתן, עדיף שדובר משרד החוץ ימסור שדברי העיתונות על המשא ומתן אינם מהימנים

326. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 2 במארס 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/5
התנצחות בין לאהר לבין בן נתן על עקרונות המשא-ומתן, הגרמנים עומדים להגיש לישראל טיוטה של הסכם להמשך הדיון

327. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 3 במארס 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/5
טיוטת הסכם מסגרת בין ישראל לגרמניה בעניין המלווה: א. רצון גרמניה לחזק את היחסים והצורך בשיתוף פעולה מתמשך, ב. קשר לפרויקטים וקביעה משותפת שהם ראויים לביצוע, ג. תנאים שבהם הם נוהגים להלוות כסף, ד. בקשה שישראל תקנה במידת האפשר בגרמניה

328. הודעה לעיתונות בעניין המשא-ומתן הכלכלי בין ישראל לגרמניה, ירושלים; 3 במארס 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/5
השיחות היו מקיפות וגלויות, נבדקו מספר שאלות בצורה יסודית ומועילה, ומצטיירות אפשרויות לפתרון, יש כוונה לחדש את המשא ומתן בחודש אפריל

329. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 5 במארס 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/5
שיחה עם אדנאואר: המשא-ומתן על המלווה, ביקור אדנאואר בישראל: מצפה לו בהתרגשות רבה

330. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 6 במארס 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4012/9
דיון על טיוטת ההסכם שהוגשה על ידי הגרמנים, יש להדגיש ההמשכיות, לתת ביטוי להסכם בן-גוריון – אדנאואר והתייחסות להתכתבות בין ראש הממשלה לארהארד

331. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 8 במארס 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/5
שיחה עם בארצל: אכזבת ישראל מתוכן והאווירה המשא ומתן על הסיוע, בארצל אמר שיעשה הכול כדי להשפיע שסיכום המשא ומתן יהיה ברוח שישראל מבקשת

332. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 11 במארס 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/5
פגישות ופעילויות מתוכננות בעניין המלווה ותזכיר הפיצויים לנפגעי המשטר הנאצי

333. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, 15 במארס 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/4
שיחה עם לאהר: תגובה לריאיון ראש הממשלה בעיתון "מעריב" על יחסי גרמניה ישראל, המלווה לישראל, מחאה על שאשכול פרסם לראשונה פרטים על שיחת בן-גוריון אדנאואר ב-1960

334. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 15 במארס 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4010/26
שיחה עם ארלר: סבור שיש לקיים את מה שהובטח לישראל, ובכלל זה עזרה ביטחונית, יש להימנע מהפיכת נושא המלווה לוויכוח פנימי בין המפלגות בגרמניה

335. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 15 במארס 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/4
שיחה עם שטראוס: התבטאות חד-משמעית של שטראוס בדבר הצורך בהמשך הסיוע הביטחוני
לישראל

336. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל שגרירות ישראל בקלן; 16 במארס 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/4
ריאיון ראש הממשלה ב"מעריב": קווים מנחים להסבר דברי ראש הממשלה בגרמניה

337. ישיבה במשרד החוץ בעניין המשא-ומתן הכלכלי עם גרמניה, ירושלים; 21 במארס 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/4
המשא ומתן על המלווה, תזכיר ישראלי בדבר תשלום פיצויים לנפגעי המשטר הנאצי

338. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 29 במארס 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/4
פרישה על לאהר: דיון על המלווה: מבוא ההסכם, פרויקטים, עזרה טכנית, היקף המלווה, בעניין האחרון ציין לאהר שהוא ממתין לדיון של ועדה בבונדסטאג וידע פרטים נוספים רק לאחר פגרת הפסחא

339. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה; 31 במארס 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.02, חצ 4014/16
שיחה עם וסטריק: תזכיר ישראלי בדבר תשלום פיצויים לנפגעי הנאצים, וסטריק טען שאין יסוד משפטי לתביעה הישראלית ואין גם אפשרות תקציבית לבצע אותה, בעניין המשא ומתן על המלווה ציין שיש לחתור להסכם באווירה חיובית ובהבנה הדדית

340. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 6 באפריל 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4014/3
מסירת איגרת מגרמניה בעניין תכניות השלום של גרמניה, נחישותה להימנע מחימוש גרעיני, רצונה להגיע להסכמים עם מדינות מזרח אירופה ונכונותה לפירוק נשק כללי

341. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 20 באפריל 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/4
שיחה עם לאהר: דרישת ישראל לכלול במבוא להסכם אזכור של הסכם בן-גוריון-אדנאואר וחליפת המכתבים עם ארהארד, דיון על הפרויקטים שישראל מתכוונת לבצע במסגרת כספי המלווה, לאהר לא התחייב לגבי סכום המלווה

342. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 21 באפריל 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/4
פרסום הסכם בן-גוריון-אדנאואר בדבר הענקת מלווה לישראל בריאיון של ראש הממשלה ב"במחנה", מחאת שגריר גרמניה

343. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 22 באפריל 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/10
תלונה של לאהר על פרסומים בישראל בקשר למשא-ומתן על המלווה, הסכמה לפרויקטים שמציעה ישראל

344. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 25 באפריל 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/4
שיחת פאולס עם שר החוץ: מחאה על פרסום הסכם בן-גוריון-אדנאואר, חזר על עמדת גרמניה שהסכם זה היה רק הצהרת כוונות מדינית לסיוע לישראל

345. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה, קלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 27 באפריל 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/4
פתיחת השלב השני של המשא-ומתן על המלווה, הסבר של לאהר על המגבלות הכלכליות של גרמניה, למרות זאת מציעה גרמניה הצעה נדיבה שמסגרתה 150 מיליון ד"מ, הצעות של סיוע טכני בנוסף, תשובת בן-נתן – הסכום מאכזב, בהצעה לסיוע טכני אין כל היענות לתביעת ישראל, הסבר על המונח "המשכיות" שמופיעה בטיוטת המבוא להסכם

346. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה, קלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 27 באפריל 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/4
הסבר של בן נתן על ההצעה הגרמנית, יש לראות בה הצעה מינימלית שמתעלמת בכוונה תחילה מכל צורה אחרת של עזרה, רק התערבות מארהאד עצמו יכולה לשנות את מסגרת המלווה

347. אבא אבן, שר החוץ, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 28 באפריל 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/4
תגובת ראש הממשלה, שר החוץ והאוצר להצעה הגרמנית: ישראל דורשת לתקן את ההצעה הגרמנית לפי הקווים הבאים: הגדלת סכום המלווה ל-200 מיליון ד"מ, להעמיד את הריבית על 3% לעשרים שנה, להדגיש את עניין ההמשכיות, לספק את דרישת ישראל בעניין תזכיר הפיצויים

348. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה, קלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 29 באפריל 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/4
פגישה עם לאהר: הבהרת דרישות ישראל (כבמס' 347) , בסיום השיחה הבהיר בן נתן שרק שינוי ההצעה הגרמנית יוכל למנוע משבר, לאהר ציין כמה אפשרויות לגמישות בסכום ובתנאים

349. אבא אבן, שר החוץ, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 30 באפריל 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/20
לחץ בישראל להפסקת המשא-ומתן על המלווה, מבקש עד מחר בבוקר תשובה אם הגרמנים באים לקראת ישראל בעניין סכום המלווה ותזכיר הפיצויים

350. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן אל אבא אבן, שר החוץ, ירושלים; 30 באפריל 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/4
שיחה עם לאהר: מוכנים להגדיל את המלווה בסכום שנועד לעזרה הטכנית וישראל מוותרת עליו, הרושם של בן נתן שהגרמנים מעוניינים להגיע לפתרון

351. אבא אבן, שר החוץ, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 1 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/7
הסמכה של בן נתן להשיג שיפורים נוספים בהצעה הגרמנית, האווירה הכללית בדיון בממשלה שיש לשפר את ההצעה אך אין הצדקה לניתוק המגעים

352. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה, קלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 2 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/4
ישיבה עם הגרמנים: בן נתן מציע להמיר את המענק למלווה, תוך הגדלת סכום המלווה, בנוסף שיפור התנאים, מבקש הגדרת המושג "המשכיות"

353. פגישת לוי אשכול, ראש הממשלה עם קונראד אדנאואר, קנצלר הרפובליקה הפדרלית של גרמניה לשעבר; 3 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/20
חזון עתידה של מדינת ישראל, העלייה וקליטת העולים בישראל

354. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל אבא אבן, שר החוץ, ירושלים; 3 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/8
שיחה עם וסטריק: הגרמנים דוחים את דרישות ישראל כפי שמובאות תזכיר בדבר תשלום פיצויים לנפגעי הנאצים

355. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה, קלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 3 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/7
שיחה עם לאהר: גובה סכום המלווה יידון בממשלה, מציעים בנוסף שיפור בריביות של מלווה שישראל תשיג בשוק הבין-לאומי

356. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה, קלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 4 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/7
דיון עם הארקורט: תנאי תשלום הרבית לפרויקטים שונים שמציעה ישראל

357. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה, קלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 5 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/7
הערכת ישראל לקראת השלב הסופי של המשא-ומתן על המלווה: הגרמנים מוכנים לגמישות בתנאים, מתעקשים על הסכום, קיימות תגובות ערביות בעיתונות, אולי מוזמנות על ידי הגרמנים, סיכויים להגדיל את הסכום הסופי אם ישראל תגלה נשימה ארוכה

358. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה, קלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 6 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/7
הצעות לאהר, כפי שהוסמך על ידי הממשלה: א. מלווה בסך 165 מיליון ד"מ, מולווה בסך 125 ד"מ בצרוף 25 מיליון ד"מ מענק

359. אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל שגרירות ישראל בקלן; 6 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/20
פניית פאולס ללבבי, שבזמן ביקורו של שר החוץ בווארשה יימנע מהבעת הזדהות בשאלות שבין גרמניה לפולין, ובכלל זה שאלת הגבול

360. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה, קלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 9 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/7
פגישה עם לאהר: התדיינות על ההצעות הפשרה השונות לגבי סכום המלווה, ישראל מציעה כרגע סכום כולל של 160 מיליון ד"מ שמתוכם 20 מיליון מענק

361. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה, קלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 11 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/7
דיונים על הסכום הסופי של המלווה, הצעות פתרון שונות, לאהר מביא את ההצעה האחרונה: 160 מיליון ד"מ, כולן בהלוואה, בתנאי רבית ופירעון שונים

362. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה, קלן, אל אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים; 11 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/7
קשיים גרמנים בניסוח המבוא להסכם ההלוואה בשל סעיף ההמשכיות והשלכותיו על יחסים עם מדינות אחרות

363. יוסף תקוע, סגן המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל שגרירות ישראל בקלן; 12 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/4
עמדת ישראל בעניין גבול גרמניה-פולין: ישראל מתנגדת לכל מגמה אירידנטיסטית באירופה ותומכת בעמדת פולין ביחס לגבול אודר-נייסה

364. אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל שגרירות ישראל בקלן; 12 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/7
ישראל אינה מבינה את ההיסוסים הגרמנים לגבי סעיף ההמשכיות במבוא, ממתין להנחיות ראש הממשלה, ואולי יהיה צורך לדחות את חתימת ההסכם

365. דין-וחשבון של יעקב ארנון, המנהל הכללי של משרד האוצר, וזאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, על שיחות המשלחת הכלכלית לגרמניה; 12 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/7
הצעות הגרמנים בשתי גרסאותיהן: מלווה של 165 מיליון ד"מ או מלווה של 125 מיליון בנוסף 25 מיליון מענק, דיון בממשלה, והחלטה לקבל את הגרסה השנייה.

366. משלחת ישראל לשיחות הכלכליות עם גרמניה, קלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 12 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/8
חתימת הסכם המלווה בין גרמניה וישראל, דיון על פרסום ההסכם

367. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 15 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/8
תלונת השגריר בישראל על תגובת ישראל על איגרת פולין בדבר הגבול עם גרמניה, טוען לחוסר התחשבות מופגנת של ישראל באינטרסים חיוניים של גרמניה

368. מחלקת מערב אירופה ומחלקת ארצות-הברית, ירושלים, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון ומיכאל ארנון, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק; 16 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ/4012/6
הנחיות הסברה בעקבות חתימת ההסכם למלווה לישראל

369. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 16 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/20
סדר יום לפגישה אפשרית בין ראש הממשלה אשכול לקנצלר ארהארד, מציע לא לדון בשאלות כספיות אל בשאלות מדיניות כלליות

370. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 17 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/20
פגישת פאולס עם המנהל הכללי של משרד החוץ: עמדת גרמניה בשאלת הגבול עם פולין, גרמניה טוענת כי קביעת הגבול צריכה לשמש נושא למשא-ומתן בין הנוגעים בדבר

371. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל מיכאל ארנון, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק; 29 במאי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/20
עמדתו השלילית של שר החוץ של גרמניה שרדר כלפי ישראל

372. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 7 ביוני 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/5
פגישת בן נתן עם אדנאואר: רשמיו מביקורו בישראל

373. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 21 ביוני 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/5
שיחה עם קארסטנס: יחסי ישראל-גרמניה – ההסכם הכלכלי לתועלת שני הצדדים, השגריר פאולס מסתגל לארץ, צער על תמיכת ישראל בעמדת פולין בשאלת הגבול המזרחי של גרמניה, חידוש היחסים עם מדינות ערב עדיין מתמהמה, בן נתן מציין שישראל עומדת לפתוח במסע להתקשרות עם השוק המשותף

374. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 23 ביוני 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/5
פגישה עם ארהרד: רשמים מביקור אדנאואר בישראל, התקשרות ישראל עם השוק המשותף, סידור פגישה בין אשכול לארהארד

375. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 27 ביוני 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/5
שיחה עם לאהר: ארהארד אופטימי נדיב מדי בהבטחותיו לישראל בנושא זה, לנוכח התנגדות במדינות השוק להתקשרות עם מדינות לא אירופאיות

376. נאום שגריר גרמניה רולף פאולס ביום גרמניה ביריד תל אביב; 30 ביוני 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4015/12
יחסי ישראל-גרמניה, מדיניות גרמניה במזרח התיכון, גבולה המזרחי של גרמניה, התקשרות ישראל לשוק המשותף

377. ליאו סביר, ציר בשגרירות ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 6 ביולי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/5
עיקרי נאום פאולס אושרו על ידי משרד החוץ הגרמני ומבטאים את הלכי הרוח במשרד, הטענה העיקרית היא שבנוסף לבסיס המוסרי שביחסים יש להשתיתם גם על אינטרסים הדדיים.

378. דוד אפרתי, מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, 13 ביולי 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/8
שיחה עם המזכיר הראשון בשגרירות הגרמנית בישראל: יש החלטה עקרונית במשרד החוץ הגרמני לתמוך בבקשת ישראל להתקשרות עם השוק המשותף

379. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, אל מנהל לשכת שר החוץ, ירושלים; 4 בספטמבר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4013/5
מציע להתיר הצגת סרטים גרמניים בישראל בתנאי שהסרט לא הופק בתקופת השלטון הנאצי, איננו בעל תכנים נאציים או אוהדים לנאצים ובהפקתו לא קשורים שחקנים, במאים, מפיקים ומחברים בעלי עבר נאצי

380. יוסף כנען, משגרירות ישראל בקלן, אל אביעזר שלוש, מנהל המחלקה הכלכלית וזאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 23 בספטמבר 1966 ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/12
שיחה עם הממונה על הארגונים האירופאיים במשרד החוץ הגרמני: התנגדות שרדר ופעולותיו למנוע התקשרות ישראל לשוק המשותף

381. אבא אבן, שר החוץ, ניו יורק, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון; 25 בספטמבר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/8
יש לנצל גורמים יהודים או אוהדים לישראל כדי שבשיחות עם ארהארד ידגישו שיעשה מעשה רב משמעות עם יבטיח השתלבות ישראל בקהילייה האירופית

382. דן פתיר, שגרירות ישראל בוואשינגטון, אל מחלקת ארצות-הברית ומחלקת מערב אירופה, ירושלים; 27 ספטמבר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/8
תשובת ארהארד לשאלה במסיבת עיתונאים בדבר יחס גרמניה להשתלבות ישראל בשוק: ישנה בהחלט אפשרות של השתתפות הדוקה יותר של ישראל בעתיד

383. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 4 באוקטובר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/8
שיחה עם פאולס: המצב בגבולות, יחסי ישראל-ברית-המועצות, התקשרות ישראל לשוק המשותף, סטודנטים ישראלים בגרמניה, בעניין השוק המשותף ציין פאולס שעל ישראל להיות מוכנה לתהליך ממושך בנושא זה

384. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 4 באוקטובר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/8
אין חידוש בהתנגדות משרד החוץ הגרמני להתקשרות ישראל עם השוק המשותף

385. יוסף כנען, משגרירות ישראל בקלן, אל אביעזר שלוש, מנהל המחלקה הכלכלית, ירושלים; 10 באוקטובר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/12
דין-וחשבון של משרד הכלכלה הגרמני בדבר התקשרות ישראל לשוק המשותף

386. אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן, אל יעקב דורון, היועץ המשפטי בפועל ואל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 18 באוקטובר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4014/16
תזכיר ישראלי בדבר תשלום פיצויים לנפגעי הנאצים, דרישת ישראל לקבל מהגרמנים תשובה מעשית לתביעותיה

387. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בקלן; 25 באוקטובר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/8
שיחת פאולס עם שר החוץ: בקשת השר שגרמניה תתמוך בבקשת ישראל להתקשרות ישראל עם שוק המשותף

388. אבנר אידן, ציר בשגרירות ישראל בקלן, אל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 24 בנובמבר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4013/9
עליית הניאו-נאצים בבחירות המקומיות בגרמניה

389. אבא אבן, שר החוץ, ירושלים, אל מיכאל קומיי, הנציג הקבוע של ישראל לאו"ם, ניו יורק; 2 בדצמבר 1966
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4014/1
מבקש לאזכר את עליית הניאו-נאצים בבחירות המקומיות בגרמניה בדיונים בעצרת הכללית של האו"ם על זכויות האדם

ג.7 | רשימת התעודות 1967

390. זיכרון דברים מדיון במשרד החוץ בנושא התקשרות ישראל לשוק המשותף; 17 בינואר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
קיים סיכוי לשנות עמדת גרמניה מתמיכה פושרת לתמיכה פעילה, לשם כך יש להיפגש עם מנהיגים גרמנים, לעורר את נושא הסולידריות הסוציאל-דמוקרטית ולהפיג את הפחד מפני הכוח הכלכלי הערבי

391. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל שגרירות ישראל בבון; 25 בינואר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
שיחת שר החוץ עם שגריר גרמניה: פגישה עם בראנדט, הסכם כלכלי לשנת 1967, אירועים בגבולותיה של ישראל, קשרי תרבות בין ישראל לגרמניה

392. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל משרד החוץ, ירושלים; 25 בינואר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
שיחה עם מזכיר המדינה במשרד ראש הממשלה קניפר: המצב במזרח התיכון, התקשרות ישראל לשוק המשותף, הסכם כלכלי

393. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 26 בינואר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
שיחה עם מזכיר המדינה שיץ: ישראל מבקשת התבטאות ברורה של גרמניה בזכות התקשרות ישראל לשוק המשותף, המצב במזרח התיכון, תזכיר הפיצויים, ישראל מבקשת עמדה עקרונית חיובית בנושא
לצפיה בסריקת מקור

394. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 16 בפברואר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4010/7
שיחה עם שטראוס: תומך בסיוע כלכלי לישראל על פי הממדים של השנה שעברה

395. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 21 בפברואר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/6
שיחה עם הנס וישנבסקי, השר לשיתוף פעולה כלכלי ממדי הסיוע הכלכלי לישראל בשנת 1967

396. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון; 16 במארס 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
הדיון על הסיוע כלכלי לישראל בשנה הנוכחית יתנהל בעיקר על פי שיקולים מדיניים. מקווים שהסיוע יחודש ללא משא ומתן מייגע כבשנה שעברה, או רק לאחר משא ומתן טכני

397. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 21 במארס 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/12
קימת אפשרות של קיצוץ-מה בסיוע שישראל תקבל בשנת 1967, לפיכך במשא ומתן שייפתח יש לראות את מכלול היחסים עם גרמניה, ובכלל זה את שאלת ההתקשרות עם השוק המשותף
לצפיה בסריקת מקור

398. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 23 במארס 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/12
שיחה עם שפרינגר: רשמיו של שפרינגר מישראל,עמדת הקנצלר קיזינגר כלפי ישראל, התקשרות ישראל לשוק המשותף

399. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה; 28 במארס 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
שיחה עם קניפר: סידור פגישה עם קיזינגר, התקשרות ישראל לשוק המשותף, ישראל עומדת מלווה בסכום של השנה שעברה

400. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון; 28 במארס 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/6
יש לעמוד על הסכום של 160 מיליון ד"מ כשיעור המלווה לשנה הנוכחית

401. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון; 4 באפריל 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4013/11
פגישת שר החוץ עם אגודת גרמניה –ישראל: קשרי תרבות, ביקור משלחת פרלמנטרית בגרמניה

402. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 5 באפריל 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
שיחה עם בראנדט: משא ומתן על המלווה, התקשרות ישראל לשוק המשותף, פגישה בין שרי החוץ של ישראל וגרמניה

403. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל מחלקת מערב אירופה והמחלקה הכלכלית, ירושלים; 10 באפריל 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/6
שיחה עם שר האוצר שילר: התקשרות ישראל לשוק המשותף, משא ומתן על המלווה, שיתוף-פעולה בין התעשייה הגרמנית והתעשייה הישראלית

404. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון; 11 באפריל 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
שיחה עם השגריר פאולס: רשמיו מגרמניה – יש יותר תמיכה בנושא התקשרות ישראל לשוק המשותף, לא יהיה קיצוץ משמעותי במלווה, סיוע גרמניה לפליטים הערבים

405. מחלקת ההסברה ומחלקת מערב אירופה, ירושלים אל שגרירות ישראל בבון; 12 באפריל 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/10
קשרי תרבות בין ישראל לגרמניה – התרת הצגת סרטים גרמנים בישראל, ובלבד שלא יהיו בעלי רקע נאצי או שהשתתף בהם אדם בעל עבר נאצי

406. תרשומת במשרד החוץ בירושלים: נושאים לשיחת שגריר ישראל בבון אשר בן נתן עם קנצלר גרמניה, קורט גיאורג קיזינגר: 18 באפריל 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/10
הנחיות ש"ק לשיחה עם קיזינגר: מעמד ישראל במזרח התיכון, התקשרות ישראל לשוק המשותף, יחסי ישראל-גרמניה

407. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 18 באפריל 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
שיחתו עם קיזינגר: גרמניה תתמוך בהתקשרות ישראל לשוק המשותף, אך יתאם את המדיניות בנושא זה עם צרפת, יתמוך באי-קיצוץ המלווה לישראל, קשיי גרמניה עם העולם הערבי

408. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון; 20 באפריל 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4013/3
שיחה עם פאולס: פגישה עם בראנדט, קשרי תרבות בין ישראל לגרמניה, יחסי גרמניה עם מדינות ערב, משא ומתן על המלווה

409. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 21 באפריל 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/6
שיחה עם לאהר: אינו יכול להתחייב על סכום המלווה, מבקש חומר על הפרויקטים שישראל מבקשת לקדם במסגרת המלווה

410. משה רביב, המזכיר המדיני של שר החוץ, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון; 26 באפריל 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/19
שיחת שר החוץ אבן עם בראנדט: יחסי ישראל-גרמניה, התקשרות ישראל לשוק המשותף, משא ומתן על המלווה, עמדת גרמניה כלפי מדינות ערב

411. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 2 במאי 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
שיחת שר החוץ אבן עם שטראוס: גרמניה תומכת בפירוק נשק גרעיני, בעניין המלווה אינו רואה צורך בקיצוץ, קשיים תקציביים בגרמניה מונעים היענות לתזכיר הפיצויים לנפגעי השואה, תמיכה בהתקשרות ישראל לשוק המשותף

412. יוסף כנען, משגרירות ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה ואביעזר שלוש, מנהל המחלקה הכלכלית, ירושלים; 3 במאי 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
מידע מתוך שיחת בראנדט עם קוב דה מירוויל: בראנדט חזר על עמדתה החיובית של גרמניה בעניין התקשרות ישראל לשוק המשותף, תשובה מסויגת של דה מירוויל

413. אריה לבבי, המנהל הכללי של משרד החוץ, ירושלים, אל חברי ועדת התיאום למשא-ומתן הכלכלי עם גרמניה, ירושלים; 9 במאי 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/6
סיכום המגעים והשיחות בעניין בקשת המלווה של ישראל לשנת 1967

414. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 12 במאי 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/6
שיחה עם לאהר: משא ומתן על המלווה, בקשת בן נתן לשמור על מסגרת המלווה של השנה הבאה, בקשת הגרמנים להקטין סעיף השיכון בפרויקטים שמוצעים על ידי ישראל

415. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 1 ביוני 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
עמדת ממשלת גרמניה במשבר במזרח התיכון, אספקת מסכות גז לישראל, התנגדות שרדר

416. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 1 ביוני 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/18
החלטת ממשלת גרמניה לספק 20,000 מסכות גז לישראל

417. זאב דובר, מרכז ועדת התיאום למשא-ומתן הכלכלי עם גרמניה, ירושלים, אל יעקב ארנון, המנהל הכללי של משרד האוצר, ירושלים; 9 ביוני 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4012/12
סיכום סופי על מלווה בשיעור 160 מיליון ד"מ

418. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 5 ביולי 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
בקשת הגרמנים לדחות החתימה על הסכם המלווה כדי למנוע לחץ של מדינות ערב

419. זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אברהם הרמן, שגריר ישראל בוואשינגטון וכתריאל כץ, הקונסול הכללי של ישראל בניו יורק; 27 ביולי 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/18
מבקש לארגן קבלת פנים עוינת לשרדר בביקורו בארצות-הברית

420. מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל שגרירות ישראל בבון; 6 באוגוסט 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
שיחת שר החוץ אבן עם פאולס: עמדת גרמניה בעניין פתרון הסכסוך במזרח התיכון

421. הצהרת ממשלת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בעניין השלום במזרח התיכון; 1 באוגוסט 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
מדיניות גרמניה במזרח התיכון

422. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 1 באוגוסט 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4014/16
תזכיר הפיצויים לנפגעי השואה, שטראוס מבקש שישראל תגיש איגרת בנושא

423. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 12 בספטמבר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
שיחה עם מזכיר המדינה במשרד החוץ קלאוס שיץ: בן נתן מציין את עמדות ישראל בסכסוך במזרח התיכון, שיץ משיב שבגרמניה מתעניינים בעיקר בשאלת הפליטים שעברו לירדן ובעיית הגבולות אינה מעסיקה אותם ברגע זה, מבינים את דרישת ישראל לשיחות ישירות.

424. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 12 בספטמבר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
שיחה עם שטראוס: לדעתו אין להסכים לשום ויתורים לערבים כל עוד לא יסכימו למשא ומתן של שלום

425. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל קלאוס שיץ, מזכיר המדינה במשרד החוץ, בון; 4 באוקטובר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4014/18
מסירת איגרת בעניין פיצויים לנפגעי בריאות בשואה

426. אבנר אידן, ציר בשגרירות ישראל בבון, אל זאב ש"ק, מנהל מחלקת מערב אירופה, ירושלים; 16 באוקטובר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
שיחה עם בראנדט: הבהרת עמדתה של ישראל בזירה הבין-לאומית ובאו"ם

427. אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון, אל פנחס ספיר, שר האוצר, ירושלים; 17 בנובמבר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4014/18
שיחה עם שטראוס: דיון במקורות לסיפוק דרישות ישראל לפיצויי בריאות לנפגעי הנאצים

428. זאב ש"ק, יושב ראש הוועדה הבין-משרדית לקשרי תרבות עם גרמניה, ירושלים, אל שר החוץ, ירושלים; 24 בנובמבר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/10
הצעת הוועדה לסיום תפקידה

429. יוסף לדור, לשכת היועץ המשפטי במשרד החוץ, ירושלים, אל תיאודור מירון, היועץ המשפטי במשרד החוץ, ירושלים; 6 בדצמבר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4014/18
פיצויים לנפגעי בריאות ניצולי השואה: הסברים והבהרות

430. זאב דובר, מחלקת מערב אירופה, ירושלים אל לשכת שר החוץ, ירושלים; 12 בדצמבר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/10
סיום תפקידי הוועדה הבין-משרדית לקשרי תרבות עם גרמניה והעברת תפקידיה לגופים העוסקים בקשרי תרבות

431. צבי דינשטיין, סגן שר האוצר, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון; 18 בדצמבר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4014/18
החלטה להמשיך ולתבוע פיצויים עבור נזקי בריאות והנחייה לשגריר לרכז את הפעולה בגרמניה

432. זאב דובר, מחלקת מערב אירופה, ירושלים, אל אשר בן נתן, שגריר ישראל בבון ואבנר אידן, ציר בשגרירות ישראל בבון; 21 בדצמבר 1967
ארכיון המדינה, חט' 130.23, חצ 4011/7
שיחת השגריר פאולס עם מנכ"ל משרד החוץ: שליחות יארינג, תמיכת ממשלת גרמניה בהסכם התקשרות בין ישראל לשוק המשותף, שביעות רצון מהיחסים הדו-צדדיים בין ישראל וגרמניה, תקוות השגריר שההגבלות על קשרי תרבות יוסרו בקרוב