הגדה המערבית או יהודה ושומרון – שינוי השם הרשמי ביולי 1968

.1 | מבוא

 

טנק ישראלי פורץ לעמק איילון (אזור לטרון), 6.6.1967. צילם אילן ברונר, לע"מ

 

במהלך מלחמת ששת הימים כבש צה"ל את כל חלקה המערבי של ממלכת ירדן, החלק שנמצא ממערב לנהר הירדן ואשר שמו הרשמי בפי הירדנים היה "הגדה המערבית". האלוף במילואים חיים הרצוג מונה ב-7 ביוני 1967 ל"מפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית המוחזק על ידי צה"ל" (ואז סיים את תפקידו כמסביר הלאומי ברדיו). שטח זה כלל אז גם את ירושלים המזרחית – לפני ההחלטה לאחד אותה עם ירושלים המערבית (28.6.1967). לאחר שבוע סיים הרצוג את תפקידו וסמכויותיו הועברו לאלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס.

.2 | הספקות בנוגע לשם "הגדה המערבית"

אולם בקרב חלק מהישראלים הייתה אי-נוחות מהשימוש בשם "הגדה המערבית" שכן השם העיד על קבלת חוקיות השלטון הירדני באזור זה – אף שכמעט כל מדינות העולם סירבו להכיר דה-יורה בשלטון הירדני באותו אזור. עיון באתר "עיתונות יהודית היסטורית" (שאינו כולל את העיתון "ידיעות אחרונות") מלמד שהחל מסוף אוגוסט 1967 החל לחדור לשיח הציבורי הביטוי "יהודה ושומרון", למשל במאמרה של חנה זמר ב"דבר" מ-8 בספטמבר 1967 (דבר 8.9.1967). ב-27 בדצמבר 1967 דיווח "דבר" (דבר  27.12.1967) על מינויו של אל"מ רחביה ורדי ל"מפקד אזור יהודה ושומרון". בסך הכול מאז יוני 1967 ועד דצמבר 1967 הוזכר הביטוי "יהודה ושומרון" 68 פעמים ואילו הביטוי "הגדה המערבית" הוזכר 1,956 פעמים. במחצית הראשונה של 1968 השתנתה המגמה. אזכורי הביטוי "יהודה ושומרון" עלו ל-286 פעמים ואילו אזכורי "הגדה המערבית" ירדו ל-384 פעמים.

.3 | השאילתא של ח"כ אליעזר שוסטק

ב-5 בפברואר 1968 הציג ח"כ אליעזר שוסטק, חבר סיעת "המרכז החופשי", שדגלה אז ברעיון של "ארץ-ישראל השלמה", שאילתה (דברי הכנסת 50) בה מחה על השימוש בביטוי "הגדה המערבית" ולא "יהודה ושומרון" בפי שרי הממשלה ודובריה. אשכול השיב: "השם הרשמי לשימוש דוברי משרדי הממשלה ושלטונות צה"ל הוא 'יהודה ושומרון'. […] קשה לי להיכנס למחקר היסטורי, […] או להיכנס לגינקולוגיה – איך נולד השם 'הגדה המערבית'" ("דברי הכנסת" 50, עמ' 914 – 915). למחרת, בנאום לפני סטודנטים בבנייני האומה בירושלים, קבע שר הביטחון משה דיין: "אינני מעלה על הדעת שאפשר להוציא מתחום הזיקה של העם היהודי במולדתו את אותם החבלים של יהודה ושומרון שהיו ערש העם היהודי" (דבר 7.2.1968), "דבר", 7 בפברואר 1968.

.4 | ד"ר חיים גבריהו מציע: "יהודה ואפרים"

ד"ר חיים גבריהו, יושב ראש החברה לחקר המקרא ומי שעמד בזמנו בראש חוג התנ"ך בביתו של דוד בן-גוריון, ערער על השם "יהודה ושומרון" בטענה שמי שהעניק לאזור את השם שומרון הם האשורים ופנה אל דיין בהצעה לקרוא לאזור "יהודה ואפרים". בעקבות זאת פנה דיין  ב-23 במאי 1968 אל מזכירת הממשלה יעל עוזאי וביקש שהממשלה תדון בעניין (מסמך זה ושאר המסמכים שבפוסט זה לקוחים מהתיק "ספרות ולשון – גופים המטפלים בענייני ספרות ולשון – ועדת השמות הממשלתית", ג-6432/30).

.5 | התייעצות עם אנשי אקדמיה

ככל הנראה אשכול לא התלהב לעלות את העניין לדיון במליאת הממשלה מחשש שדיון כזה יצית מחלוקת בין השרים. לפיכך הוא הורה לעוזאי להתייעץ עם רקטור האוניברסיטה העברית פרופ' נתן רוטנשטרייך שהשיב שבכוונתו לדון בכך עם פרופ' בנימין מזר. ב-9 ביולי השיב רוטנשטרייך שמזר המליץ להשתמש במונח "יהודה ושומרון" משום שמי שהעניק לאזור את השם "שומרון" הוא המלך עמרי (ולא האשורים) ועוזאי העבירה את התשובה לדיין והוסיפה שהעניין יועבר לוועדת השמות הממשלתית. דיין הסכים  להצעה להעביר את העניין לוועדת השמות הממשלתית ובלבד שהיא לא תעכב את החלטתה. יש לציין שהגאוגרף פרופ' דוד עמירן התנגד אף הוא לשם "יהודה ואפרים" ופנה אל אשכול בעניין זה – תוך שהוא מתנצל בפני מנהל לשכתו אביעד יפה על שהוא מטריד בזאת את ראש הממשלה.

.6 | שינוי השם

בעקבות קבלת חוות דעתו של מזר פנתה עוזאי לד"ר אברהם בירן יושב ראש ועדת השמות הממשלתית. ב-22 ביולי 1968 השיב לה רכז הוועדה ראובן אלקלעי שהוועדה קבעה שחבל הארץ ייקרא "יהודה ושומרון". עוזאי הפיצה את המידע לאביעד יפה ולאל"מ שלמה גזית מלשכת שר הביטחון. כמו כן העביר אלקלעי את ההחלטה ללשכת העיתונות הממשלתית. גם העיתון "מעריב" דיווח על כך ב-28 ביולי (מעריב 28.7.1968). ב-30 ביולי הודיע אביעד יפה ליעל עוזאי שראש הממשלה אישר לפרסם את החלטת ועדת השמות. למחרת שלח יפה מכתב לפרופ' עמירן שבו דיווח לו שוועדת השמות הממשלתית החליטה שיש לקבל את השם "יהודה ושומרון".

מכתבו של ראובן אלקלעי ליעל עוזאי, 22 ביולי 1968, ארכיון המדינה, ג-6432/30